חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
המלך חואן קרלוס הראשון (בספרדית: Juan Carlos I; נולד ב-5 בינואר 1938) כיהן כמלך ספרד מ-22 בנובמבר 1975 עד 19 ביוני 2014.
.jpeg) | |||||
| חואן קרלוס הראשון, 2014 | |||||
| לידה |
5 בינואר 1938 (בן 84) רומא, ממלכת איטליה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ספרד | ||||
| השכלה |
| ||||
| בת זוג | סופיה, מלכת ספרד | ||||
| שושלת בית בורבון | |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
  | ||||
  | |||||
ביוגרפיהעריכה
דון חואן קרלוס אלפונסו ויקטור מריה דה בורבון אי בורבון – בנו של דון חואן דה בורבון, רוזן ברצלונה, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, המלך האחרון של ספרד לפני הקמת הרפובליקה הספרדית השנייה – נולד ברומא שבאיטליה, מקום גלותה של משפחת המלוכה הספרדית. הוא הוטבל לנצרות על ידי מי שיהיה לימים האפיפיור פיוס השנים עשר.
בפגישה שנערכה ב-25 באוגוסט 1948 בין שליט ספרד דאז, פרנקו, לבין אביו של חואן קרלוס, הוסכם כי הנסיך בן ה-10 יעבור לספרד להשלמת חוק לימודיו. לאחר שסיים בית-ספר תיכון במדריד, הוא עבר הכשרה צבאית במספר אקדמיות צבאיות בין השנים 1955 עד 1959.
בשנת 1956 נהרג מיריה אחיו הצעיר, הנסיך אלפונסו במה שהוגדר כתאונת נשק. על פי חלק מהמקורות, חואן קרלוס עצמו היה זה שירה בטעות באחיו הצעיר והרגו.
בשנת 1962 התחתן עם הנסיכה סופיה מיוון, בתו של מלך יוון פאולוס, ונולדו להם שתי בנות ובן: אלנה (1963), כריסטינה (1965) ופליפה (1968).
ב-1969 אישר הפרלמנט הספרדי את הצעתו של פרנקו למנות את הנסיך חואן קרלוס ליורשו, אשר בבוא העת יהפוך למלך ספרד (בהתאם לחוק ירושת ראשות המדינה). זאת אף על פי שהמלוכה הייתה אמורה לעבור לידי אביו, חואן דה בורבון, בנו ויורשו של המלך אלפונסו ה-13. קיומה של תנועה שקראה לשים קץ לשלטון פרנקו ולהכתיר את חואן דה בורבון למלך ספרד, וכן היחסים השליליים בין האחרון לבין פרנקו, גרמו לדילוג האמור בסדר ההורשה של הכתר הספרדי. הנסיך חואן קרלוס הסכים לדילוג זה לטובתו, וגרם בכך משבר פנימי במשפחת המלוכה. רק ב-1977, שנתיים אחרי שחואן קרלוס הוכתר למלך ספרד, הסכים אביו, חואן דה בורבון, לוותר על תביעתו לרשת את הכתר הספרדי.
פעמיים בתקופת שלטונו של פרנקו חואן קרלוס קיבל לידיו באופן זמני את משוכות השלטון עקב מחלתו של פרנקו - פעם אחת בין 19 ביולי ל-2 בספטמבר 1974, ופעם נוספת בין 30 באוקטובר ל-20 בנובמבר 1975. אחרי מותו של פרנקו, הוכרז חואן קרלוס כמלך ספרד ב-22 בנובמבר 1975, וחמישה ימים לאחר מכן הוכתר בטקס הכתרה שהתקיים במדריד. בנו פליפה הפך ליורש העצר הספרדי וקיבל את התואר נסיך אסטוריאס.
ב-27 בדצמבר 1978 התקבלה חוקת ספרד, אשר בין השאר שללה ממלך ספרד את סמכויותיו הביצועיות והפכה אותו לתואר סמלי בלבד. בכך ספרד הפכה להיות מונרכיה חוקתית. המלך מוגדר בחוקת ספרד כיורש הלגיטימי של שושלות המלוכה ההיסטוריות.
על פי הערכות, המלך הוא בעליו של הון בשווי 1.7 מיליארד יורו. על פי חוקת ספרד, בית המלוכה זכאי למימון פעולות המלך הכרוכות בתפקידו כראש המדינה. במסגרת התקציב השנתי מופרש סכום מסוים, שעמד בשנת 2007 על 8 מיליון יורו.
ב-2 ביוני 2014 הודיע חואן קרלוס, כי החליט לפרוש מתפקידו ולהעביר את הכתר לבנו הנסיך פליפה.[1] באוגוסט 2020, נמסר מבית המלוכה הספרדי שחואן קרלוס הודיע לבנו פליפה, שהחליט לעזוב את ספרד. בעקבות פתיחת חקירה נגדו שנועדה לבדוק את מעורבותו בשחיתות - במיזם הרכבת המהירה בסעודיה.[2] החקירה נסגרה בדצמבר 2021.[3]
חואן קרלוס נחקר גם בעבירות מס. תיק אחד נסגר ובמקביל חואן קרלוס שילם 600 אלף אירו.[4] כמו כן, הוא נחקר לגבי קיום חשבונות בנק בניו ג'רזי[5] ובשווייץ.[6] הוא התמודד עם תביעה בפרשה אחרת של אישה אשר טענה שהיא הייתה מאהבת שלו.[7][8] כמו כן, התקיימה חקירה ביחס לקשריו עם קרן לוכום.[9][10]
חואן קרלוס עזב את ספרד באוגוסט 2020[11][12] ובהמשך נודע שהוא עבר לגור באיחוד האמירויות הערביות.[8]
ניסיון ההפיכה ב-1981עריכה
ב-23 בפברואר 1981, התרחש בספרד ניסיון הפיכה צבאית, שמכונה בספרד 23F (ספ'), במהלכו השתלט קצין צבא עם כ-200 חיילים על קונגרס הנציגים .
למחרת, ב-24 בפברואר הופיע חואן קרלוס בשידור טלוויזיה, במדים של "קפיטן גנרל" (מקביל לרב-אלוף, הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר), ובו הביע תמיכה בלתי מסויגת במוסדות הדמוקרטיה ושלטון החוק.
נאומו של חואן קרלוס למעשה סימן את סיום וכישלון ניסיון המרידה, שהחל להתפורר מיד בתום הנאום, וחלק מהחיילים שהשתתפו בהפיכה ניסו לחמוק מבניין הקונגרס דרך חלונותיו, ואחרים נכנעו.
אחרי ניסיון ההפיכה ונאומו הבלתי מתפשר, נהנה המלך מתמיכה רחבה חסרת תקדים בציבור. מנהיג המפלגה הקומוניסטית של ספרד, סנטיאגו קרייו, שכינה את המלך "חואן קרלוס הקצר" (Juan Carlos El Breve) בציפייה שהעם הספרדי יבטל את מוסד המלוכה תוך זמן קצר, אמר אחרי נאומו של חואן קרלוס, "היום כולנו מלוכנים".
אילן יוחסיןעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- האתר הרשמי של משפחת המלוכה הספרדית
שלמה פפירבלט, חייו הכפולים של חואן קרלוס, מלך ספרד לשעבר, באתר הארץ, 27 באפריל 2015- חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ אחרי 38 שנה: מלך ספרד מעביר את הכתר לבנו, באתר ynet, 2 ביוני 2014
- ^ מערכת ישראל היום, בשל החשדות לשחיתות - המלך לשעבר יעזוב את ספרד, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2020
- ^ Ollie A. Williams, Insufficient Evidence That Spanish King Accepted $100 Million Saudi Bribe Says Swiss Prosecutor, Forbes (באנגלית)
- ^ Juan Carlos I sends 678,000 euros to Spanish tax agency for undeclared card spending, In English (באנגלית)
- ^ Bailiwick Express, Former Spanish king denies hiding wealth in Jersey, Bailiwick Express (באנגלית)
- ^ More dirty laundry for Spain's Juan Carlos: 5 million dollars from Kazakhstan, In English (באנגלית)
- ^ "מנהיג היסטורי או חשוד בשחיתות: כיצד יתקבל מלך ספרד לשעבר במדינתו?". הארץ. נבדק ב-2022-01-02.
- ^ 1 2 "ברקע פרשת שחיתות ענקית: מלך ספרד לשעבר נתבע על ידי מאהבת". TheMarker. נבדק ב-2022-01-02.
- ^ A. B. C. News, Former king pays 4.4 million euros to Spanish tax agency, ABC News (באנגלית)
- ^ José María Irujo, El País, Switzerland investigates €3.5m transfer from account held by Spain’s emeritus king to The Bahamas, EL PAÍS English Edition, 2020-07-13 (באנגלית)
- ^ על רקע חקירה: המלך לשעבר עזב את ספרד, www.ynet.co.il, 2020-08-03
- ^ אחרי פרשת השחיתות: מלך ספרד לשעבר חואן קרלוס עזב את המדינה - וואלה! חדשות, וואלה!, 2020-08-04
| הקודם: אין פרנסיסקו פרנקו, כיהן כראש המדינה הספרדית |
מלך ספרד 22 בנובמבר 1975 – 19 ביוני 2014 |
הבא: פליפה השישי, מלך ספרד |