חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד

המלך חואן קרלוס הראשון (בספרדית: Juan Carlos I; נולד ב-5 בינואר 1938) כיהן כמלך ספרד מ-22 בנובמבר 1975 עד 19 ביוני 2014.

חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד
Juan Carlos I

חואן קרלוס הראשון, 2014
לידה	5 בינואר 1938 (בן 83) רומא, ממלכת איטליה
מדינה
השכלה	Instituto San Isidro
בת זוג	סופיה, מלכת ספרד
שושלת בית בורבון
תואר מלך ספרד אב חואן, רוזן ברצלונה אם מריה דה לאס מרסדס, נסיכת בורבון-שתי הסיציליות צאצאים אלנה, דוכסית לוגו כריסטינה, דוכסית פלמה דה מיורקה פליפה השישי, מלך ספרד יורש העצר פליפה, נסיך אסטוריאס (כיום פליפה השישי)
מלך ספרד 22 בנובמבר 1975 – 19 ביוני 2014 (38 שנים) → אלפונסו השישה עשר פליפה השישי ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר הצלב הכפול הלבן (2 ביולי 2002, רודולף שוסטר, נשיא סלובקיה) הפרס הבינלאומי ע״ש סימון בוליבר (1983) השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (1986) אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש (1982) הצלב הגדול של ההצטיינות הצבאית - עיטור לבן (1970) Grand Collar of the Military Order of the Tower and Sword (27 באפריל 1993) אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (19 באפריל 1977) פרס הפליטים ננסן (1987) מסדר הפיל (1980) Order of Excellence (17 בפברואר 2009) Battle of Lepanto 4th Centenary Medal (11 בפברואר 1971) פרס השלום ע״ש פליקס הופואה-בואני (1994) פרס קרל הגדול (20 במאי 1982) אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (26 במאי 1980) צווארון מסדר הנסיך אנריקה אביר הצלב הגדול במסדר העיבור ללא חטא של וילה ויצ'וזה מסדר המושיע הצלב הגדול של המסדר הצבאי של אביז הצווארון הגדול של מסדר החירות המסדר הלאומי של חואן מורה פרננדז מדליה לציון 2500 שנה להקמת האימפריה האיראנית הצלב הגדול של המסדר הצבאי של ישו הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש מסדר החרצית עם צווארון עיטור ארבע החירויות - מדליית החירות הצלב הגדול עם הצווארון של מסדר שלושת הכוכבים אביר במסדר גיזת הזהב עיטור מסדר העיט הלבן קולר של מסדר האריה הלבן אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית הצלב הגדול עם שרשרת של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה ההונגרית מסדר פרנסיסקו מורזן צווארון של מסדר הכוכב של רומניה צווארון מסדר פיוס התשיעי צלב גדול של לגיון הכבוד
חתימה

שלט האצולה של מלך ספרד

ביוגרפיה

דון חואן קרלוס אלפונסו ויקטור מריה דה בורבון אי בורבון – בנו של דון חואן דה בורבון, רוזן ברצלונה, ונכדו של אלפונסו השלושה עשר, המלך האחרון של ספרד לפני הקמת הרפובליקה הספרדית השנייה – נולד ברומא שבאיטליה, מקום גלותה של משפחת המלוכה הספרדית. הוא הוטבל לנצרות על ידי מי שיהיה לימים האפיפיור פיוס השנים עשר.

בפגישה שנערכה ב-25 באוגוסט 1948 בין שליט ספרד דאז, פרנקו, לבין אביו של חואן קרלוס, הוסכם כי הנסיך בן ה-10 יעבור לספרד להשלמת חוק לימודיו. לאחר שסיים בית-ספר תיכון במדריד, הוא עבר הכשרה צבאית במספר אקדמיות צבאיות בין השנים 1955 עד 1959.

בשנת 1956 נהרג מיריה אחיו הצעיר, הנסיך אלפונסו במה שהוגדר כתאונת נשק. על פי חלק מהמקורות, חואן קרלוס עצמו היה זה שירה בטעות באחיו הצעיר והרגו.

בשנת 1962 התחתן עם הנסיכה סופיה מיוון, בתו של מלך יוון פאולוס, ונולדו להם שתי בנות ובן: אלנה (1963), כריסטינה (1965) ופליפה (1968).

ב-1969 אישר הפרלמנט הספרדי את הצעתו של פרנקו למנות את הנסיך חואן קרלוס ליורשו, אשר בבוא העת יהפוך למלך ספרד. זאת אף על פי שהמלוכה הייתה אמורה לעבור לידי אביו, חואן דה בורבון, בנו ויורשו של המלך אלפונסו ה-13. קיומה של תנועה שקראה לשים קץ לשלטון פרנקו ולהכתיר את חואן דה בורבון למלך ספרד, וכן היחסים השליליים בין האחרון לבין פרנקו, גרמו לדילוג האמור בסדר ההורשה של הכתר הספרדי. הנסיך חואן קרלוס הסכים לדילוג זה לטובתו, וגרם בכך משבר פנימי במשפחת המלוכה. רק ב-1977, שנתיים אחרי שחואן קרלוס הוכתר למלך ספרד, הסכים אביו, חואן דה בורבון, לוותר על תביעתו לרשת את הכתר הספרדי.

פעמיים בתקופת שלטונו של פרנקו חואן קרלוס קיבל לידיו באופן זמני את משוכות השלטון עקב מחלתו של פרנקו - פעם אחת בין 19 ביולי ל-2 בספטמבר 1974, ופעם נוספת בין 30 באוקטובר ל-20 בנובמבר 1975. אחרי מותו של פרנקו, הוכרז חואן קרלוס כמלך ספרד ב-22 בנובמבר 1975, וחמישה ימים לאחר מכן הוכתר בטקס הכתרה שהתקיים במדריד. בנו פליפה הפך ליורש העצר הספרדי וקיבל את התואר נסיך אסטוריאס.

ב-27 בדצמבר 1978 התקבלה חוקת ספרד, אשר בין השאר שללה ממלך ספרד את סמכויותיו הביצועיות והפכה אותו לתואר סמלי בלבד. בכך ספרד הפכה להיות מונרכיה חוקתית. המלך מוגדר בחוקת ספרד כיורש הלגיטימי של שושלות המלוכה ההיסטוריות.

על פי הערכות, המלך הוא בעליו של הון בשווי 1.7 מיליארד יורו. על פי חוקת ספרד, בית המלוכה זכאי למימון פעולות המלך הכרוכות בתפקידו כראש המדינה. במסגרת התקציב השנתי מופרש סכום מסוים, שעמד בשנת 2007 על 8 מיליון יורו.

ב-2 ביוני 2014 הודיע חואן קרלוס, כי החליט לפרוש מתפקידו ולהעביר את הכתר לבנו הנסיך פליפה. באוגוסט 2020, נמסר מבית המלוכה הספרדי שחואן קרלוס הודיע לבנו פליפה, שהחליט לעזוב את ספרד. בעקבות פתיחת חקירה נגדו שנועדה לבדוק את מעורבותו בשחיתות - במיזם הרכבת המהירה בסעודיה.

אילן יוחסין

אלפונסו השנים עשר, מלך ספרד

מריה כריסטינה, ארכידוכסית אוסטריה

הנרי, נסיך בטנברג

ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת

הנסיך אלפונסו, רוזן קאזרטה

מריה אנטונייטה, נסיכת שתי הסיציליות

הנסיך פיליפ, רוזן פריז

מארי איזבל, נסיכת אורליאן

אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד

ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג

קרלוס, נסיך בורבון-שתי הסיציליות

לואיז, נסיכת אורליאן

חואן, רוזן ברצלונה

מריה מרסדס, רוזנת ברצלונה

חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של משפחת המלוכה הספרדית
• שלמה פפירבלט, חייו הכפולים של חואן קרלוס, מלך ספרד לשעבר, באתר הארץ, 27 באפריל 2015
• חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הקודם: אין פרנסיסקו פרנקו, כיהן כראש המדינה הספרדית

מלך ספרד 22 בנובמבר 1975 – 19 ביוני 2014

הבא: פליפה השישי, מלך ספרד