אברהם מטמון – הבדלי גרסאות

מטמון נולד [[אודסה|באודסה]] ב-[[1900]], בנם של ד"ר [[יהודה לייב מטמון כהן]], מייסד [[גימנסיה הרצליה]] ומ[[מייסדי תל אביב]] ו[[רמת גן]], ו[[פניה מטמון-כהן]] המשפחה הגיע לארץ שמטמון היה בן ארבע.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=SEXOLOGY IN THE YISHUV: THE RISE AND DECLINE OF SEXUAL CONSULTATION IN TEL AVIV, 1930–39|קישור=https://www.cambridge.org/core/product/identifier/S0020743810000036/type/journal_article|כתב עת=International Journal of Middle East Studies|שנת הוצאה=2010-05|עמ=231–249|כרך=42|doi=10.1017/S0020743810000036|מחבר=Liat Kozma}}</ref> מטמון למד ב[[גימנסיה הרצליה]] והחל ב-[[1919]] לימודי הרפואה באוניברסיטאות [[אוניברסיטת פריז|פריז]], [[אוניברסיטת לוזאן|לוזאן]], [[אוניברסיטת ז'נבה|ז'נבה]], [[אוניברסיטת ברלין|ברלין]] ו[[אוניברסיטת וינה|וינה]]. בשנת [[1920]], בעת לימודיו בז'נבה, פעל כ[[עיתונאי]] ארצישראלי ראשון ליד [[חבר הלאומים]] שזה עתה הוקם.

כחלק מהאידאולוגיה הציוניות, שהאמינה שתפקידם של היהודים במזרח התיכון הוא לגשר בין החברות המקומיות שנתפסו כפרימיטיביות לבין המערב המתקדם, פעלו מומחים יהודים בתחומים שונים ובניהם מטמון בתחום המיניות. השאיפה הציונית החילונית להתקבל כאחד מעמי המערב, חיזקה את החיבור לערכים הומניסטיים ואוניברסאליזם מדעי. תרומתו של מטמון לתפיסה זו היתה, בין היתר, בחיברו "ה[http://static1.1.sqspcdn.com/static/f/784513/26707388/1448968034820/matmon-hashbachat-ha-geza-shel-ha-min-ha-enoshi-ve-arachav-le-maan-amenu.pdf?token=BN%2FIK8leYu%2F8bDXUbZrrHVW6cCc%3D שבחת הגזע של המין האנושי וערכה לעמנו]" , שיצגה את [[אאוגניקה]] הציונית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.manchesterjewishstudies.org/matmon/|כותרת=Centre for Jewish Studies, University of Manchester - Matmon|אתר=www.manchesterjewishstudies.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-08-04}}</ref> במענה לשאלות בדו שבועון "בריאות" הוא הדגיש את חשיבות יחסי המין לזוגיות תקינה והתנגד [[אוננות|לאוננות]] משום שזו אובססיה וחוסר שליטה עצמית. כן, הוא עודד שימוש [[קונדום|בקונדומים]] שלעל פני קוטוס הפרעה (שפיכה מחוץ לנרתיק). מטמון לא התנגד [[הפלה מלאכותית|להפלות]] אך טען כי ההחלטה על הפלה צריכה להתקבל על ידי על רופאאו ועדה, אשר תשקול את הנושא באופן אינדיבידואלי, בהתאם לנסיבות הסוציו-אקונומיות של האישה וליכולתה לפרנס את ילדיה<ref name=":0" />