הרפורמה בבריאות הנפש בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לפסיכולוגיה קלינית
Ediamond (שיחה | תרומות)
שורה 54:
 
== הערכת הרפורמה בבריאות הנפש ==
בשנים האחרונות נערכו ב[[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] מספר רב של מחקרים{{הערה|"[https://brookdale.jdc.org.il/projects/mental-health-care/ הרפורמה במערכת בריאות הנפש בישראל]". ''מכון ברוקדייל'', 3 בינואר 2018}} שנועדו להעריך היבטים שונים של מערכת בריאות הנפש בישראל, לפני ואחרי הרפורמה. כמה מהמחקרים נועדו לספק תמונת מצב מקיפה על מערכת בריאות הנפש טרום הרפורמה, ביניהם: סדרת מחקרים על סטיגמה<ref>{{הערהקישור כללי|"[כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/stigma-people-psychiatric-illnesses-mental-health-care/|הכותב=נעמי שטרוך, יחיאל שרשבסקי , אלונה בידני-אורבך, מקס לכמן, טלי זהבי, נוגה שגיב|כותרת=סטיגמה, אפליה ובריאות הנפש בישראל: סטיגמה כלפי אנשים שחלו במחלה פסיכיאטרית וכלפי טיפול נפשי]". ''|אתר=מכון ברוקדיילמאיירס-ג'', וינט-ברוקדייל|תאריך=2007}}</ref> כלפי בריאות הנפש בישראל, מיפוי שירותי בריאות הנפש בקופות החולים ערב הרפורמה{{הערה|[https://brookdale.jdc.org.il/publication/health-plans-preparing-provide-mental-health-services/ מכיצד נערכות קופות החולים להספקת שירותי בריאות הנפש?]". ''מכון ברוקדייל'', 2013}}, ומחקר מקיף על דפוסי העבודה של אנשי המקצוע בתחום{{הערה|[https://brookdale.jdc.org.il/publication/work-practices-provision-care-attitudes-towards-mental-health-insurance-reform-among-psychologists-psychiatrists-social-workers/ לקראת הרפורמה הביטוחית בבריאות הנפש: דפוסי עבודה ומתן טיפול ועמדות כלפי הרפורמה בקרב פסיכולוגים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים]". ''מכון ברוקדייל'', 2013}}. מספר מחקרים נוספים נערכו לאחר ההחלטה על יישום הרפורמה שהתמקדו בהערכת השפעתה על שירותי בריאות הנפש ועל ציבור המטופלים{{הערה|"[http://brookdale.jdc.org.il/publication/patterns-utilization-mental-health-services-persons-severe-mental-illness-consumer-survey/ דפוסי השימוש של המתמודדים עם בעיות נפשיות קשות בשירותי בריאות הנפש: סקר צרכנים]". ''מכון ברוקדייל'', 2017}}.
 
== קישורים חיצוניים ==