אגדה (יהדות) – הבדלי גרסאות

 

==המושג "אגדה" בלשון חז"ל==

 

דוגמאות לכך בלשון חז"ל: בתלמוד (נדה ס"ט, ב' - ע', ב') מסופר שאנשי [[אלכסנדריה]] שאלו את [[רבי יהושע בן חנניה]] מספר שאלות, ומתוכן: "שלושה דברי הגדה, שלושה דברי דרך ארץ". בפירוט ה"הגדה" מציין התלמוד שלוש שאלות על פסוקים במקרא, בעוד דברי "דרך ארץ" הם סוגה נפרדת ואינם "הגדה". עוד נאמר (תלמוד בבלי, סנהדרין, לח, ב) על דרשותיו של רבי מאיר, שכללו (בתרגום לעברית) "שליש הלכות, שליש אגדות, ושליש משלים". ב[[תוספתא]] (סוטה ט, ז) נאמר על דרשתו של [[רבי אלעזר בן עזריה]] "היכן הייתה הגדה? 'הקהל את האנשים והנשים והטף' (דברים, ל"א, י"ב)". השאלה "היכן הייתה הגדה?" מובנה: על איזה פסוק דיבר. גם ה[[הגדה של פסח]] נקראת כך משום שבמרכזה עומדים פסוקי [[המקרא]] המתארים את [[יציאת מצרים]], וההגדה מרחיבה ומפרשת אותם.