אדמונד הוסרל – הבדלי גרסאות

הוסרל טוען שהפנומנולוגיה הטרנסצנדנטאלית עוסקת רק במשפטים הסינתטיים אפריוריים של האפיסטמולוגיה. אבל חיי היום יום מסתירים מאיתנו את המשפטים הסינתטיים-אפריוריים. כדי לראות אותם אנו צריכים את המתודה הבאה: כמו שבאור יום אנו לא רואים את הכוכבים כי השמש [[סינוור|מסנוורת]] אותנו, כך בחיי היום יום הפרקטיקה (פרנסה, לימודים) מסתירה את האני האמיתי שלנו שבו חבויות התובנות הפנומנולוגיות-טרסנצנדטאליות שיוצרות את המשפטים הסינתטיים-אפריוריים של האפיסטמולוגיה. רק אם "נכבה" את חיי היום יום, נראה את האני הטרנסצנדנטאלי במלוא הדרו.

 

 

===לימודים וחיבורים מוקדמים===

הוסרל למד בתחילה מתמטיקה ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[לייפציג]] (1876) ו[[ברלין]] (1878), עם הפרופסורים [[קארל ויירשטראס]] ו[[לאופולד קרונקר]]. ב-1881 הוא נסע ל[[וינה|ווינה]] על מנת ללמוד אצל [[ליאו קניגסברגר]], וקיבל את ה[[דוקטורט]] שלו על עבודתו "תרומות ל[[חשבון וריאציות]]".

 

 

בחיבורים ראשונים אלה הוא ניסה לחבר בין המתמטיקה, הפסיכולוגיה והפילוסופיה כשמטרתו העיקרית היא לספק בסיס חזק למתמטיקה. הוא מנתח את התהליך הפסיכולוגי הנצרך על מנת להגיע למושג ה[[מספר]], ואז מנסה לבנות תאוריה שיטתית על ניתוח זה. בניסיון זה הוא משתמש במספר שיטות שלמד ממוריו. מוויירשטרס הוא קיבל את הרעיון שאנו מגיעים למושג המספר על ידי [[מנייה|ספירה]] של מספר מסוים של חפצים. מברטאנו ושטומפף הוא לוקח את ההבחנה בין הצגה "מתאימה" ו"לא מתאימה". הוסרל מסביר זאת כך: אם עומדים מול בית, יש את צורת ההצגה המתאימה של הבית. לעומת זאת אם מחפשים את הבית, ומקבלים הוראות כיצד להגיע אליו, אז הוראות אלה הן הצגות לא מתאימות. במילים אחרות, יש הצגה מתאימה של דבר רק אם הוא נמצא למעשה, והצגה לא מתאימה (או סימבולית, מילה שהוא משתמש בה גם כן), אם רק מסמלים את הדבר בצורות שונות.