פי האתון – הבדלי גרסאות

ל"פי האתון" היסטוריה של כתבות מעוררות עניין ומחלוקת. באמצע שנות ה-60, כאשר עורך העיתון היה העיתונאי הצעיר נחום ברנע, הוא הסתנן למסיבה בהשתתפות שרת החוץ דאז [[גולדה מאיר]]. בתגובה לשאלה בוטה ששאל אותה ברנע, ולאחר שזיהתה שהוא האחראי על מאמר נוקב שפורסם בעיתון נגד הנשיא דאז [[זלמן שזר]], התפרצה שרת החוץ על ברנע ודרשה שיפוטר לאלתר. בתגובה לאירוע פוטר ברנע למחרת מעריכת העיתון.

 

 

במהלך השנים עסק העיתון לא רק בפוליטיקה ארצית אלא גם בפוליטיקה סטודנטיאלית, ומאבקי הכוח בין ראשי אגודת הסטודנטים שלה שייך העיתון לבין רצון העורכים לשמור על עצמאותו ליוו כמעט את כל שנות פעילותו. טל בשן, העורכת האישה הראשונה של "פי האתון", התמנתה לתפקיד ב-1979 על ידי יו"ר הסתדרות הסטודנטים דאז [[צחי הנגבי]]. בתקופה ההיא עמד הקמפוס בסימן מלחמה בין הימין בראשות הנגבי, [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כץ]] ו[[אביגדור ליברמן]] לבין השמאל והסטודנטים הערבים. באחד משיאי העימות פרצה תגרה אלימה על המדשאה המרכזית בגבעת רם בהשתתפות עשרות פעילים משני הצדדים. רק המשטרה, שהוזמנה למקום על ידי שלטונות האוניברסיטה, הצליחה לפזר את התגרה אחרי שעה ארוכה. כאשר ביקשה העורכת בשן להוציא גיליון מסכם ולהביא את דעותיהם של שני הצדדים, שלחו הנגבי וחבריו נציג שיוציא את כתבות השמאל. בשן החליטה להשיב מלחמה. היא גייסה את כל חברי המערכת ויחד עברו בטיפקס על כל הטקסט בעיתון, מלבד מילות הקישור. סערה זו גרמה לסגירת העיתון לחודש ולמינוי עורך חדש.