דמוקרטיזציה – הבדלי גרסאות

*'''[[חברה אזרחית]]''' - חברה אזרחית בריאה ([[ארגון חוץ-ממשלתי|ארגונים חוץ-ממשלתיים]], [[איגוד מקצועי|איגודים מקצועיים]], [[אקדמיה|אקדמיות]], ארגוני [[זכויות האדם|זכויות אדם]] וכדומה) נתפסת על ידי חלק מהתאורטיקנים כבסיס חשוב לדמוקרטיזציה. הארגונים השונים מקנים לאזרחים תחושת אחדות ומטרה משותפת, ונותנים להם מסגרת מאורגנת שבעזרתה הם יכולים לאתגר את השלטון ואת כוחו. מעורבות בעמותות אזרחיות גם עוזרת לאזרחים ללמוד על ההתנהלות בארגון מסודר, ומכינה אותם למשטר הדמוקרטי העתידי שבו יוכלו להתערות בעזרת המיומנויות שרכשו. בנוסף, [[רשת חברתית|רשתות חברתיות]] המאורגנות בצורה אופקית, בונות אמון בין האזרחים, דבר הכרחי בשביל תפקוד בארגונים דמוקרטיים.{{הערה|[[:en:Robert Putnam|Putnam, Robert D]], et al. (1993). Making Democracy Work: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press.}}

*[[תרבות אזרחית]] - בספרים "התרבות האזרחית" ו"התרבות האזרחית חלק ב", [[גבריאל אלמונד|גבריאל א. אלמונד]] (Gabriel A. Almond) ו[[סידני וורבה]] (Sidney Verba) מציגים מחקר מקיף שערכו על תרבויות אזרחיות. הממצאים העיקריים הם שקיומה של תרבות אזרחית מסוימת הוא הכרחי להישרדותה של הדמוקרטיה. עם זאת, המחקר גם קרא תיגר על האמונה הרווחת כי תרבויות מסוגלות לשמר את ייחודן ומנהגיהן, ועדיין להישאר דמוקרטיות.

*'''ערכים דמוקרטיים''' - ב"[[מודרניזציה]], שינוי תרבות ודמוקרטיה",{{הערה|New York: Cambridge University Press, 2005}} רונלד אילנגהרט (Ronald Inlgehart) וכריסטיאן וולזל (Christian Welzel) מסבירים את השלבים המובילים לדמוקרטיזציה,{{הערה|Christian Welzel, Ronald Inglehart & Hans-Dieter Klingemann (2003). "The Theory of Human Development: A Cross-Cultural Analysis." European Journal of Political Research 42:341-379}} כשלבים אשר מסמיכים "אנשים רגילים" להפוך ל[[אזרח]]ים דמוקרטיים. ישנם שלושה שלבים מרכזיים; בשלב הראשון, משאבים רבים יותר מגיעים לידי האזרחים, דבר אשר מאפשר להם להיחשף לערכים דמוקרטיים (בין אם על ידי תקשור עם דמוקרטיות (כמו המהפכה ב[[תוניסיה]] שהחלה, בין היתר, בגלל החשיפה ל[[טוויטר]]) ובין אם על ידי רכישת השכלה). אזרחים רבים מזדהים עם הערכים הדמוקרטיים (בין היתר: חופש הביטוי ושווין ההזדמנויות), דבר אשר בעצם מוביל לשלב השני והוא היאבקות התושבים למען ערכים אלו. השלב השלישי הוא כבר הדמוקרטיזציה עצמה: השלטון מכניס את הערכים הנ"ל לחוק ובכך הופך לדמוקרטיה. השלב שבו מפנימים האנשים את הערכים הדמוקרטיים נחשב לשלב החשוב ביותר וההכרחי ביותר מבין שלושת השלבים. הוא זה שמוביל לייסוד דמוקרטיות חדשות ולביסוס מעמדן של דמוקרטיות וותיקות.{{הערה|Christian Welzel (2006). "Democratization as an Emancipative Process." European Journal of Political Research 45:871-96}} הוכח כי ההשפעות של מודרניזציה ועוד גורמים מבניים על דמוקרטיזציה תלויות בנטייה של שלבים אלו לעורר או לדכא את הערכים הדמוקרטיים בקרב האוכלוסייה.{{הערה|Christian Welzel (2007): "Are Levels of Democracy Affected by Mass Attitudes? Testing Sustainment and Attainment Effects on Democracy" International Political Science Review 28: 397-24}} עובדות נוספות מציעות כי ערכים דמוקרטיים מניעים אנשים להשתתף בפעולות [[קולקטיב]]יות שמכוונות להישגים דמוקרטיים (ביסוס או שיפור דמוקרטיה קיימת או מאבק למען ייסוד דמוקרטיה חדשה).{{הערה| Christian Welzel & Hans-Dieter Klingemann (2008). "Evidencing and Explaining Democratic Congruence: The Perspective of 'Substantive' Democracy." World Values Research 1:57-90}}

*'''אוכלוסייה [[הומוגניות (דמוגרפיה)|הומוגנית]]''' - יש הסוברים כי מדינות המפולגת בצורה חריפה, בין אם על ידי קבוצות אתניות, ובין אם על ידי דת או שפה, מתקשות בהקמת דמוקרטיה יעילה.{{הערה|Marsha Pripstein Posusney. Authoritatianism in the Middle East: Regimes and Resistance. ed. by Marsha Pripstein Posusney and Michele Penner Angrist (Lynne Rienner Publishers Inc., USA, 2005)}} הבסיס לסברה זו היא שהקבוצות השונות במדינה יתעניינו יותר בקידום עמדתן שלהן, מאשר בחלוקת כוחן עם קבוצות אחרות. [[הודו]] היא אחת הדוגמאות הבולטות למדינה שהיא דמוקרטית על אף ה[[הטרוגניות]] שלה.