ניסים סרוסי – הבדלי גרסאות

לאחר מספר שנים בהן הופיע במועדונים יחד עם להקות בהרכבים שונים, פצח בשנת 1973 בקריירת הסולו משלו, עת הוציא את השיר שכתב והלחין בעקבות אהבה נכזבת שחווה - "איני יכול" שהפך לימים ללהיט גדול. העיבוד של [[ירון גרשובסקי]] היה בסגנון של [[פסטיבל סן רמו]] וסרוסי שראה כי טוב, הוציא [[אלבום בכורה]] "מצעד הפזמונים של ניסים סרוסי" בהפקה עצמית, ובעיבודים של גרשובסקי שהתאפיינו בצליל הצרפתי-איטלקי של שנות השישים. להיטים נוספים באלבום אותם הלחין היו "[[אשליות]]" (למילותיו של [[דוד חלפון]]) ו"אמא" (למילותיו של יוסי בכר).

 

 

ב[[ינואר]] [[1975]] [[הראיון ב"טנדו" עם ניסים סרוסי|התראיין סרוסי לתוכנית הטלוויזיה "טנדו"]], בהנחיית [[ירון לונדון]], אשר הציג שאלות לסרוסי באופן שנתפס על ידי רבים כמתנשא ומזלזל. הריאיון הפך סמל ל[[השסע העדתי בישראל|קיפוח בני עדות המזרח]] והזלזול במוזיקה המזרחית בישראל ועורר סערה רבה. הקלטות הריאיון עצמו לא שרדו. התקרית הולידה שתי [[פארודיה|פארודיות]]: מערכון בביצועו של [[דובי גל]] בתוכנית "[[ניקוי ראש]]", וסצנה בהשתתפותו של לונדון עצמו בסרט "[[שלאגר]]" ([[1979]]). ביום העצמאות באותה שנה, השתתף גם ב[[פסטיבל הזמר 1975]] שהחליף את [[פסטיבל הזמר והפזמון]] וזכה במקום הראשון עם השיר "שיר פרטי" אותו הלחין למילותיו של [[אילן גולדהירש]] ולעיבוד של [[מרטין מוסקוביץ']]. בהמשך השנה השתתף בפסטיבל טוקיו עם השיר "טוב לי טוב לי" והוציא בהשראת ביקורו שם את תקליטו השלישי "מטוקיו באהבה" שכלל בין השאר את "יש לנו תינוק חדש" (מילים: יוסי בכר), “איש עם אוטו אוטומטי" (מילים: אילן גולדהירש), “מהים אל האגם" (מילים: זלמן שזר) וגם "הגשר הסנדלים", שכתב ירון לונדון. בהקלטות האלבום השתתפו בין היתר: דודי רוזנטל בפסנתר, ויוסי אטיאס בתופים.