וולפגנג קראוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בורוסיה מנשנגלאדבך ==> בורוסיה מנשנגלדבך
שורה 28:
קראוס החל לשחק ב[[איינטרכט פרנקפורט]] כאשר היה בן 11, ובגיל 18, בעונת 1971/72, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת, שהייתה היחידה באותה עונה. בעונת 1972/73 הפך קראוס לשחקן הרכב בפרנקפורט, ושיתף פעולה בהתקפה עם [[ברנד הולצנביין]], [[ברנד ניקל]] ו[[יורגן גרבובסקי]]. בעונת 1973/74 זכה עם הקבוצה ב[[הגביע הגרמני|גביע הגרמני]], לאחר ניצחון 3-1 בגמר על [[המבורג (כדורגל)|המבורג]] בהארכה. קראוס הבקיע את השער השלישי לפרנקפורט באותו משחק. כעבור שנה זכה קראוס בגביע נוסף עם פרנקפורט, אך לא שיחק בגמר, בו ניצחה פרנקפורט 1-0 את [[דיסבורג (כדורגל)|דיסבורג]]. עונת השיא האישית של קראוס בפרנקפורט הייתה 1976/77, אז סיים עם הקבוצה במקום הרביעי בבונדסליגה, והבקיע עשרה שערי ליגה. לאחר עונת 1978/79, עזב קראוס את איינטרכט פרנקפורט לאחר 15 שנים במועדון, מתוכן שבע עונות בקבוצה הבוגרת, וחתם ב[[באיירן מינכן]].
 
עם הגעתו ל[[באיירן מינכן]], שיתף קראוס פעולה בקישור עם [[פול ברייטנר]], [[ברנד דורנברגר]], [[וולפגנג דרמלר]] ו[[ברנקו אובלק]]. הצלחתו של קראוס בקבוצה הייתה מיידית, כאשר הוא זכה בשתי אליפויות הבונדסליגה בשתי עונותיו הראשונות בקבוצה, ובגביע הגרמני בעונתו השלישית, 1981/82, לאחר ניצחון בגמר על [[נירנברג (כדורגל)|נירנברג]] בתוצאה 4-2, כשקראוס הבקיע את השער השני. באותה עונה, הגיע קראוס עם באיירן מינכן ל[[גמר גביע אירופה לאלופות 1982]], שם הפסידה באיירן מינכן ל[[אסטון וילה]] בתוצאה 1-0. קראוס פתח בגמר זה והוחלף בדקה ה-78 על ידי [[קורט נידרמאייר]]. בעונת 1983/84 זכה קראוס עם באיירן מינכן בגביע מקומי נוסף, לאחר ניצחון בבעיטות הכרעה על [[בורוסיה מנשנגלאדבךמנשנגלדבך]]. קראוס פתח בגמר זה אך הוחלף במחצית על ידי [[ריינהולד מאתי]]. בתום עונת 1983/84 עזב קראוס את באיירן מינכן לאחר חמש עונות, וחתם ב[[פ.צ. ציריך]] השווייצרית, שם שיחק שנתיים בהן הבקיע שישה שערים ב-37 הופעות. עונת 1986/87 הייתה עונתו האחרונה של קראוס כשחקן פעיל, והוא חזר לעונת פרישה ב[[איינטרכט פרנקפורט]], בה ערך 15 הופעות והבקיע שער אחד. בתום עונה זו פרש ממשחק פעיל.
 
לאחר פרישתו, הועסק קראוס כמנהל ספורטיבי באיינטרכט פרנקפורט, אך פוטר מתפקידו כעבור שנתיים, מאחר שהקבוצה לא הצליחה לשמור על הכישרון ההונגרי שלה, [[לאיוש דטארי]], שהיה חביב הקהל בפרנקפורט ועבר ל[[אולימפיאקוס (כדורגל)|אולימפאיקוס]]. קראוס טען כי לא היה באפשרותו למנוע מעבר זה.