עיתונות מקוונת – הבדלי גרסאות

החברה המודרנית מנצלת את יתרונות העיתונים המקוונים ומאתגרת את תפקידו המסורתי של העיתון המודפס כספק החדשות והמידע. המשתמש יכול לבחור את החדשות שהוא צורך ולתפוס את תפקיד ה[[עיתונאי]] ולבנות לעצמו את תיאור המציאות על ידי עיון במסמכים נוספים שמשקפים את המציאות, כך יכול המשתמש להשוות בין כתבות שונות ולדלות את המציאות שיראה בה כנכונה ביותר, וכן לצרוך מגוון רחב יותר של סוגי אמצעים תקשורתיים כגון [[אודיו]] ו[[וידאו]], בנוסף ל[[טקסט]] ו[[צילום עיתונות|צילום עיתונאי]] האופייניים לאמצעי התקשורת המסורתיים. היתרון החברתי-תרבותי הוא בכך שהאינטרנט מאפשר לכל אדם שברשותו מחשב להפיק "מכבש דפוס" משלו, [[בלוג]], מה שמביא לריבוי דעות ויצירת מערכות לא מסורתיות לחדשות ומידע.{{הערה|שם=הרפר|הרפר. כ (2001), וכן '''עיתונות בעידן הדיגיטלי''' ע’ 113-328. מתוך: שנער, דב (עורך), אינטרנט - תקשורת, חברה ותרבות, [[האוניברסיטה הפתוחה]], תשס"ב 2001}}

 

 

ביוני 2000 נמנו ב[[ישראל]] 1.1 מיליון גולשים בני 13 ומעלה ש-29 אחוז מהם עשו שימוש קבוע בעיתון מקוון,{{הערה|1={{ynet|גל מור|סקר: כ-40 אחוז מהישראלים גולשים באינטרנט|2936648}}}} ובשנת 2010 כבר היו קרוב ל-5 מיליון משתמשי אינטרנט בני 18 ומעלה ש-60 אחוז מהם גלשו לעיתונים מקוונים לפחות פעם ביום.{{הערה|1=[http://www.digitalcenter.org/WIP2012/2012_wip_report_third.pdf World Internet Project - International Report]}} 35.5% מהגולשים מהמגזר הערבי אף דיווחו על קריאת חדשות באינטרנט מספר פעמים ביום, אחוז כפול מהנתון במגזר היהודי (כ-17 אחוז). במגזר החרדי, שבו התלות ב[[עיתונות חרדית|עיתונות החרדית הממוסדת]] והכפופה לכללי עריכה והוראות רבנים גבוהה יותר מבציבור הכללי, גולשים לפי הערכות משנת 2007 למעלה מ-32% מהמגזר, 24% מהם צורכים חדשות מקוונות.{{הערה|1=[http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7566 גלישה באינטרנט בחברה החרדית], באתר אנשים ישראל}}