תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אבג|אבג ⟸ אבג (באמצעות WP:JWB)
←‏תקופת המקרא: הורדתי את החלק המיותר של ערי המקלט, השארתי רק אזכור קצר בערך. אני לא חושבת שהמידע נדרש לערכים אחרים, מי שמעוניין מוזמן לעיין בגרסה זו ולהעביר למקומות מתאימים (היה בערך אפילו הסבר על שם מי קרוי ספר יהושע...)
שורה 37:
הכפר [[סמוע]] שוכן 9 ק"מ מזרחית ליישוב שמעה (5 ק"מ בקו אווירי) ומעיד בשמו על היישוב היהודי המקראי אשתמוע. בשנת 1838 זיהה [[אדוארד רובינסון]] את סמוע עם אשתמוע המקראית<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.</ref><ref>E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.</ref>. הוא תיאר את סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מ-10 מטרים<ref>Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.</ref>.
 
אֶשְׁתְּמֹעַ הייתה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה הרביעית לספירה, ונזכרה בספר יהושע, המתאר את ראשית תולדות עם ישראל בארץ כנען, החל מרגע הכניסה לארץ כנען ועד מות [[יהושע בן נון]]. הספראֶשְׁתְּמֹעַ, קרוישמצויה עלבנחלת שמו של יהושעיהודה, מנהיג עם ישראל לאחר מות משה רבנו,הייתה אשראחת הובילמ-13 אתערי תהליךמקלט מעברשהיו הירדןמיועדות וכיבושלמגורי הארץכוהנים.
 
==== עיר מקלט ====
עם ישראל הקדום היה מורכב מ-12 שבטים ועוד כוהנים ולוויים. מאחר שהלוויים והכוהנים לא קיבלו חלק ונחלה בארץ ישראל כשאר השבטים, נצטווה העם בתורה להעניק להם ערים שישמשו עבורם מקום מגורים בארץ ישראל וכן כ[[ערי מקלט]]. על פי הפוסקים ומוני המצוות הקמת ערי מקלט בארץ ישראל היא מצוות עשה. כל אחד מהשבטים העניק בין שלוש לשש ערים מנחלתו. עיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה. זה ציווי אלוהי שניתן ליהושע:
 
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר: תְּנוּ לָכֶם אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט, אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד-מֹשֶׁה. לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי-דָעַת; וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט, מִגֹּאֵל הַדָּם. וְנָס אֶל-אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה, וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר, וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר-הַהִיא, אֶת-דְּבָרָיו; וְאָסְפוּ אֹתוֹ הָעִירָה אֲלֵיהֶם, וְנָתְנוּ-לוֹ מָקוֹם וְיָשַׁב עִמָּם. וְכִי יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם, אַחֲרָיו, וְלֹא-יַסְגִּרוּ אֶת-הָרֹצֵחַ, בְּיָדוֹ: כִּי בִבְלִי-דַעַת הִכָּה אֶת-רֵעֵהוּ, וְלֹא-שֹׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וְיָשַׁב בָּעִיר הַהִיא, עַד-עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט, עַד-מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם; אָז יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ, וּבָא אֶל-עִירוֹ וְאֶל-בֵּיתוֹ--אֶל-הָעִיר, אֲשֶׁר-נָס מִשָּׁם. וַיַּקְדִּשׁוּ אֶת-קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל, בְּהַר נַפְתָּלִי, וְאֶת-שְׁכֶם, בְּהַר אֶפְרָיִם; וְאֶת-קִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן, בְּהַר יְהוּדָה. וּמֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרִיחוֹ, מִזְרָחָה, נָתְנוּ אֶת-בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בַּמִּישֹׁר, מִמַּטֵּה רְאוּבֵן; וְאֶת-רָאמֹת בַּגִּלְעָד מִמַּטֵּה-גָד, וְאֶת-גלון (גּוֹלָן) בַּבָּשָׁן מִמַּטֵּה מְנַשֶּׁה. אֵלֶּה הָיוּ עָרֵי הַמּוּעָדָה לְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם, לָנוּס שָׁמָּה, כָּל-מַכֵּה-נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה; וְלֹא יָמוּת, בְּיַד גֹּאֵל הַדָּם, עַד-עָמְדוֹ, לִפְנֵי הָעֵדָה"<ref>ספר יהושע, פרק כ'.</ref>.
 
כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי בית דין על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של הכהן הגדול באותה תקופה, ואסור היה להורגו ואם הרגו גואל הדם בתוך עיר המקלט חייב מיתה כרוצח במזיד. בערי המקלט נקטו באמצעי זהירות רבים על מנת למנוע מהגולים מקרה נוסף של רוצח בשגגה. לאחר שמת הכהן הגדול, רשאי היה הרוצח לשוב לעירו. לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני מזון לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם. אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט.
 
סך הכול היו ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שיועדו ל[[כהן|כוהנים]] ול[[לוי (יהדות)|לוויים]] ונמנו כמו כן כערי מקלט. שלוש עשרה ערים מתוכם היו [[עיר כהנים|ערי כהנים]], אשתמוע הייתה ביניהם ונמסרה לכוהנים משבט יהודה, ככתוב בספר יהושע ובספר דברי הימים:
 
"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת-לִבְנָה וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת-יַתִּר, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת אֶשְׁתְּמֹעַ וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ".
 
"וְלִבְנֵי אַהֲרֹן, נָתְנוּ אֶת-עָרֵי הַמִּקְלָט--אֶת-חֶבְרוֹן וְאֶת-לִבְנָה, וְאֶת-מִגְרָשֶׁיהָ; וְאֶת-יַתִּר וְאֶת-אֶשְׁתְּמֹעַ, וְאֶת-מִגְרָשֶׁיהָ".
 
=== המאה השלישית והרביעית לספירה ===