הבדלים בין גרסאות בדף "קובלנה פלילית"

הוסרו 199 בתים ,  לפני חודשיים
הסרת קישור פרסומי
מ (ויקיזציה)
(הסרת קישור פרסומי)
 
'''קובלנה פלילית''' (או '''קובלנה פרטית''') היא אישום פלילי, שבו המאשים הוא אדם פרטי, בניגוד לאישום פלילי רגיל, שבו המאשימה היא המדינה. מטרת הקובלנה היא להעמיד את הנאשם לדין, ולהביא להענשתו על פי [[משפט פלילי|הדין הפלילי]], וזאת בשונה מ[[תביעה (משפט בישראל)|תביעה]] [[משפט אזרחי|אזרחית]] שמטרתה להעניק סעד אזרחי (פיצויים) לתובע.
 
על פי {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982}}, בעבירות פליליות המדינה היא המאשימה, שכן [[עבירה פלילית]] היא עבירה הנעברת כנגד החברה, וייצוגה של האחרונה מסור בידי המדינה. בנוסף, המדינה נחשבת לגוף חסר פניות וחסר שאיפות נקם, ויש לה יכולת ואמצעים לערוך חקירה ולנהל את ההליך הפלילי.
 
אף על פי כן, {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|סעיף 68}} מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בגין רשימה סגורה של עבירות המפורטת {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}. העבירות שעליהן ניתן להגיש קובלנה פלילית הן עבירות בהן עניין הציבור קטן יחסית בעוד שיש להן עניין רב יותר ליחיד. דוגמאות לעבירות המאפשרות הגשת קובלנה פלילית הן עבירות על [[חוק איסור לשון הרע]], פגיעה ב[[צנעת הפרט]] או גרימת מטרדים כגון רעש.
 
עם הגשת קובלנה פלילית לבית המשפט, ניתנת לתביעה הכללית אורכה בת 15 יום להודיע אם היא מעוניינת להחליף את הקובל ולנהל את ההליך המשפטי במקומו. אם ביקשה התביעה לתפוס את מקומו של הקובל, תוחלף הקובלנה ב[[כתב אישום]]. אם לא הודיעה התביעה על רצונה כאמור, יתפקד הקובל בדומה לתובע מטעם המדינה בכל דבר ועניין:
{{ציטוט|תוכן="הוראות חוק זה הנוגעות לכתב אישום יחולו על קובלנה, בשינויים לפי העניין; בכל מקום שמדובר בכתב אישום גם קובלנה במשמע, ובכל מקום שמדובר בתובע גם קובל במשמע, אם אין כוונה אחרת משתמעת"|מקור={{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], השמ"ב-1982|סעיף 70}}}}
 
כמו כן, כבאישום פלילי רגיל, ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] יש סמכות לעכב הליך פלילי שמקורו בקובלנה פלילית, אך ככלל הוא ימנע מלעשות זאת משום שהדבר פוגע בכוונת המחוקק בהתירו קובלנות פרטיות. במקרים מיוחדים, על בסיס שיקולים של טובת הציבור, יכול היועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת; לדוגמה, כשהקובל עושה לכאורה שימוש לרעה בהליכי הקובלנה הפלילית, כגון הטרדת הנאשם בקובלנות רבות המסתמכות על אותו בסיס עובדתי. במקרה של כוונת עיכוב כזו, יפנה היועץ המשפטי לממשלה לקובל, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני קבלת החלטה על העיכוב.
 
קובלנה פלילית מוגשת ל[[בית משפט השלום]], וההליך מנוהל על ידי הקובל או על ידי בא כוחו. בית משפט יכול לכפות על הקובל למנות לעצמו [[עורך דין]] שייצג אותו בשני מקרים: (1) אם התרשם שהקובל אינו מסוגל לנהל את הדיון בעצמו, (2) או שהקובל מנהל את הדיון באופן טורדני. במקרים אלו, אי מינוי עורך דין תוך זמן קצוב, מאפשר לבית המשפט לראות בתובע כתובע שלא התייצב. אף על פי כן, רשאי בית המשפט להרשיע את הנאשם במקרים מסוימים. אדם אשר הועמד לדין בעקבות קובלנה פלילית, וזוכה, שמורה לו הזכות לתבוע [[פיצוי]] מהתובע.
 
על פי הוראות {{סחפ|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971|סעיף 15}}, אין להגיש קובלנה פלילית כנגד קטין "בשל עבירה שבשעת ביצועה לא מלאו לו ארבע-עשרה שנה".
 
==לקריאה נוספת==
* [[גבריאל הלוי]] "התביעה הפרטית בהליך הפלילי" '''קריית המשפט''' ט 375 (2011).
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=קובלנה פלילית}}
* {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|פרק ד סימן ב|חוק סדר הדין הפלילי, סימן ב: קובלנה}}, מתוך [[ויקיטקסט]]
*[https://www.flanter-law.co.il/קובלנה-פלילית-פרטית-ייצוג-משפטי/ קובלנה פלילית פרטית], אתר עורך דין גיא פלנטר
{{-}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
 
{{הבהרה משפטית}}
 
[[קטגוריה:סדר דין פלילי]]
[[קטגוריה:ישראל: משפט פלילי]]