קובלנה פלילית – הבדלי גרסאות

 

 

אף על פי כן, {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|סעיף 68}} מאפשר לכל אדם להגיש קובלנה פלילית בגין רשימה סגורה של עבירות המפורטת {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}. העבירות שעליהן ניתן להגיש קובלנה פלילית הן עבירות בהן עניין הציבור קטן יחסית בעוד שיש להן עניין רב יותר ליחיד. דוגמאות לעבירות המאפשרות הגשת קובלנה פלילית הן עבירות על [[חוק איסור לשון הרע]], פגיעה ב[[צנעת הפרט]] או גרימת מטרדים כגון רעש.

 

עם הגשת קובלנה פלילית לבית המשפט, ניתנת לתביעה הכללית אורכה בת 15 יום להודיע אם היא מעוניינת להחליף את הקובל ולנהל את ההליך המשפטי במקומו. אם ביקשה התביעה לתפוס את מקומו של הקובל, תוחלף הקובלנה ב[[כתב אישום]]. אם לא הודיעה התביעה על רצונה כאמור, יתפקד הקובל בדומה לתובע מטעם המדינה בכל דבר ועניין:

 

כמו כן, כבאישום פלילי רגיל, ל[[היועץ המשפטי לממשלה|יועץ המשפטי לממשלה]] יש סמכות לעכב הליך פלילי שמקורו בקובלנה פלילית, אך ככלל הוא ימנע מלעשות זאת משום שהדבר פוגע בכוונת המחוקק בהתירו קובלנות פרטיות. במקרים מיוחדים, על בסיס שיקולים של טובת הציבור, יכול היועץ המשפטי לממשלה לעשות זאת; לדוגמה, כשהקובל עושה לכאורה שימוש לרעה בהליכי הקובלנה הפלילית, כגון הטרדת הנאשם בקובלנות רבות המסתמכות על אותו בסיס עובדתי. במקרה של כוונת עיכוב כזו, יפנה היועץ המשפטי לממשלה לקובל, וייתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני קבלת החלטה על העיכוב.

 

 

על פי הוראות {{סחפ|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971|סעיף 15}}, אין להגיש קובלנה פלילית כנגד קטין "בשל עבירה שבשעת ביצועה לא מלאו לו ארבע-עשרה שנה".

 

==לקריאה נוספת==

 

==קישורים חיצוניים==

{{מיזמים|ויקימילון=קובלנה פלילית}}

* {{סחפ|חוק סדר הדין הפלילי|פרק ד סימן ב|חוק סדר הדין הפלילי, סימן ב: קובלנה}}, מתוך [[ויקיטקסט]]

{{-}}

 

==הערות שוליים==

 

{{הבהרה משפטית}}

[[קטגוריה:סדר דין פלילי]]

[[קטגוריה:ישראל: משפט פלילי]]