מנואיל שכטמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרנסאנס ==> רנסאנס
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ ביזאנטי ⟸ ביזנטי (באמצעות WP:JWB)
שורה 26:
בשנת [[1938]] הוא ערך נסיעת היכרות ל[[קולחוז]]ים ב[[חצי האי קרים|קרים]] ([[אוקראינה]]), שם ביצע שורת סקיצות גרפיות וצייר סדרת תמונות ("הקולחוז היהודי בקרים", [[1938]], המוזיאון לאמנות האוקראינית בקייב, "המהגרים בהמתנה", אוסף [[מרק שכטמן]], באר שבע).
 
בשנת [[1939]] עיצב שכטמן עבור התיאטרון היהודי הממלכתי תפאורה להצגה "[[הרשלה|הרשל'ה מאוסטרופולי]]" על-פי מחזה מאת מ. הרשנזון (הבמאי – [[בנימין זוסקין]]). ביסודן של הגישה הפדגוגית והקונספציה האמנותית של שכטמן עמד הרעיון ליצור צורה אמנותית לאומית מודרנית המבוססת על ראייה חדשה של אמנות ה[[רנסאנס]] המוקדמת האיטלקית והביזאנטיתוהביזנטית והאמנות האוקראינית העממית מהמאות ה-18-16 כהמשכה הטבעי.
 
רגישותו של מורו, מ. בויצ'וק, לבעיות של לאומיות, שמצאה את ביטויה באמנות, וכן משיכתו הטבעית לפלסטיקת המזרח העתיק עוררו אצל שכטמן הזדהות עם שייכותו הלאומית ל[[יהדות]]. כבר בעבודותיו העצמאיות הראשונות (עבודת גמר – תמונת "דינה", דיוקנה של אשת הצייר, [[1926]], אוסף [[מרק שכטמן]], [[באר שבע]]) הוא הצליח ליצור סימביוזה מקורית של שיטות אמנותיות, אשר אופייניות רק לחברי האסכולה של בו'יצוק (העבודה באמצעות הטמפרה, הסטאטואריות והמונומנטליות של הצורה, הצבע הלוקאלי החשוף), עם היהדות. כך, לדוגמה, הצגת [[פוגרום]] יהודי ברקע של "דיוקנה של האם" ([[1927]]-[[1926]], המוזיאון לאמנות האוקראינית בקייב) מהווה בתמונתו של שכטמן ציטוט מתוך התמונה האוקראינית העממית הידועה "הקוזאק מאמאי".