שיווי משקל כימי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ ישארו ⟸ יישארו (באמצעות WP:JWB)
שורה 180:
* [[לחץ]] - הגברת הלחץ במכל התגובה תביא ליצירת [[אמוניה]] - מכיוון שעל ידי כך המערכת תצליח להקטין את העקה (הלחץ): מארבעה [[מול|מולים]] של [[מימן]] ו[[חנקן]] נוצרים שני מולים של [[אמוניה]].
* [[טמפרטורה]] - התגובה ליצירת האמוניה היא [[תגובה אקסותרמית|אקסותרמית]] (כלומר, פולטת חום) ולכן, קירור מכל התגובה יגרום להעדפת התוצרים - כלומר, יצירה של אמוניה. אולם, יש לשים לב, שקירור יתר, יעלה את משך הזמן להתהוות [[אמוניה]], וזאת מכיוון שקירור מאט את מספר ההתנגשויות ולכן את הסיכוי להתהוות תוצרים. לכן בתעשייה מתחשבים בבעיה זאת ומשלבים [[חום (פיזיקה)|חום]] גבוה יחסית עם לחץ גבוה וכדומה.
* שינוי ב[[ריכוז (כימיה)|ריכוז]] החומרים - לאחר שהמערכת הגיעה לשיווי משקל ניתן להוציא את ה[[אמוניה]] מהמכל. ניתן לעשות זאת על ידי [[קירור]], תוך ניצול הבדלים ב[[נקודת רתיחה|נקודת הרתיחה]] של החומרים המשתתפים בתהליך. ה[[אמוניה]] תהיה [[נוזל]]ית בעוד שה[[מימן]] וה[[חנקן]] ישארויישארו [[גז]]ים. כעת לפי [[עקרון לה שטלייה|עקרון לה-שטליה]] המערכת תשאף להגדיל את ריכוז התוצר מאחר שהפחתנו אותו. משמע: תיווצר לנו עוד [[אמוניה]].
 
== לקריאה נוספת ==