היסטוריה של חיפה – הבדלי גרסאות

עוד ב[[פרהיסטוריה|תקופה הפרה-היסטורית]] התקיימה התיישבות באזור הכרמל בכלל ובתחומי העיר חיפה של ימינו בפרט. אתר התיישבות מרכזי התגלה במתחם [[קיר העורבים]], לצד רחוב מאיר יערי, עליו ממוקמת שכונת רמת אלון. המתחם כולל מערה וכן מספר גומחות במצוק, בהם נמצאו כלים מלפני 10–16 אלף שנה וכן מבנה ששימש כנראה כחווה חקלאית בתקופה ההלניסטית, דבר שככל הנראה מרמז על התיישבות קבע במקום בעת העתיקה. עם זאת, היישוב המאוכלס הראשון באזור בו נמצאת כיום העיר חיפה, היה באזור [[תל שקמונה]], הסמוכה ל[[המכון לחקר הימים והאגמים|מכון לחקר הימים והאגמים]] של ימינו. ראשיתו של כפר ה[[דייג]]ים ביישוב זה בראשית [[המאה ה-16 לפנה"ס]]. היישוב התפתח בנקודה החולשת על הדרך שעברה לאורך הר הכרמל, ובסמוך למפרץ קטן שאיפשר עגינת [[ספינת דיג|ספינות דיג]]. ב[[המאה ה-15 לפנה"ס|מאה ה-15 לפנה"ס]] הוקם יישוב אשר שימש כנמל עתיק במפרץ חיפה ב[[אתר ארכאולוגי]] [[תל אבו הואם]]. יישוב זה אשר היו לו קשרי מסחר ענפים עם העולם האגאי התקיים עד [[התקופה ההלניסטית]]-[[התקופה הרומית|רומית]]. חיפה מוזכרת בכתובים החל ב[[המאה ה-3 לפנה"ס|מאה השלישית לפני הספירה]], אולם מיקומה המדויק של חיפה הקדומה אינו ברור. ככל הנראה שקמונה, ששרידיה נמצאים היום במערבה של חיפה, אינה עיר חיפה הקדומה – וזו הייתה באזור הקצה הצפוני של חיפה של ימינו, באזור [[בית חולים רמב"ם]] – [[חיפה אל-עתיקה]]. הן באתר שבו נמצאת כיום שקמונה והן באתר זה איפשר המעגן הטבעי עגינה של ספינות סוחר ודיג, ומיקום היישוב איפשר שליטה על הדרך שעברה לרגלי הר ה[[כרמלהכרמל]]. לימים עברה העיר דרומה, לאזור הקצה הדרומי של רחוב העצמאות של ימינו, שם התגלו שרידי [[חומה]] עתיקה. מ[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ועד סוף [[התקופה הערבית הקדומה]] ([[המאה ה-4]]–[[המאה ה-7]]) התקיימה ליד חיפה עיירה [[שומרונים|שומרונית]] בשם [[חורבת קסטרא|קסטרא]].