צ'ארלס ויטסטון – הבדלי גרסאות

'''סיר צ'ארלס ויטסטון''' (ב[[אנגלית]]: '''Charles Wheatstone''';{{כ}} 6 בפברואר 1802 – 19 באוקטובר 1875) היה [[מדען]] אנגלי, בן [[התקופה הוויקטוריאנית]] ש[[המצאה|המצאותיו]] השאירו חותם עמוק על עולם ה[[פיזיקה]] וה[[מדע]]. מבין רעיונותיו ופיתוחיו הרבים בתחום הפיזיקה, נודע במיוחד בהמצאת ה[[טלגרף]] החשמלי וכן בתרומתו לביסוס מעמדה של הנוסחה המתמטית לחישוב [[התנגדות חשמלית]], "[[גשר ויטסטון]]".

 

ויטסטון נולד בגלוסטרשייר (Gloucestershire) שבאנגליה. אביו היה מוכר כלי נגינה ובהמשך הפך למורה לנגינה בחליל.

 

במהלך ביקורו בצרפת בשנת 1875 הוא חלה ב[[שפעת]] ובעקבות סיבוך של המחלה הוא נפטר מספר חודשים לאחר מכן באוקטובר 1875.

 

[[קובץ:Wheatstone Bridge.svg|ממוזער|גשר ויטסטון]]

בשנת 1843 ויטסטון דיווח לחברה המלכותית על פריצת דרך בניסיון להסביר את התאוריה לחישוב קבוע ה[[מעגל חשמלי|מעגל החשמלי]].

על עבודתו וכתביו בתחום זה, זכה למדליית כבוד מטעם החברה המלכותית.

 

אחת מהמצאותיו החשובות של ויטסטון שאף זיכתה אותו בתואר אבירות מטעם המלכה, הייתה המצאת ה[[טלגרף]] החשמלי.

[[קובץ:Cooke and Wheatstone electric telegraph.jpg|טקסט=הטלגרף של קוק וויטסטון|ממוזער|224x224px|הטלגרף של קוק וויטסטון]]

את המידע ניתן היה לנקב על סרט עם חורים לפני המשלוח.

 

בשנת 1838 צ'ארלס ויטסטון תכנן את אחת הגרסאות הראשונות של הסטריאוסקופ – מכשיר המכיל שתי עדשות צפייה, כל אחת מהן מציגה שני דימויים כמעט זהים המוצבים זה לצד זה. פעולת המכשיר מבוססת על ההבנה שכאשר העיניים מביטות באובייקט מזוויות מעט שונות, נוצרת חווית צפייה תלת ממדית. מחקרו של ויטסטון התבסס על עיקרון זה והוביל ליצירת [[סטריאוסקופ|הסטריאוסקופ]], שחווית השימוש בו מעניקה אשליה של צפייה בתמונות תלת ממדיות בעלות עומק.

 

הפופולריות של הסטריאוסקופ צברה תאוצה במחצית השנייה של המאה ה-19, ושמשה בין היתר בתערוכות גדולות שבהן הוצבו מכשירי צפייה סטריאוסקופים. המצאה זו והתובנות שעומדות מאחוריה המשיכו לעצב את תחום המציאות המדומה גם בשנים הבאות{{הערה|https://www.virtualion.co.il/%D7%94%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%94/}}.

 

בשנת 1848 הוצג לראשונה השעון הפולארי בפני חברי הועדה הבריטית למדעים. ההמצאה התבססה על תגליתו של דויד ברוסטר (באנגלית:David Brewster). ברוסטר גילה כי אור המאיר בשמיים עובר [[פולימריזציה]] על גבי משטח מישורי בזוית של 90 מעלות ביחס לשמש. בהתבסס על הנחה זו ויטסטון הצליח לייצר מכשיר שיכול למדוד את מיקומה של השמש בכל רגע נתון ועל ידי כך למדוד את השעה. השעון הכיל זכוכית בעלת עדשה כפולה, ולוחית של סלניט. כאשר השעון פנה לקוטב הצפוני זווית המחוגים הייתה משתנה ומורה על השעה המתאימה{{הערה| https://en.wikipedia.org/wiki/Charles_Wheatstone}}.

 

== הערות שוליים==