יעקב גלעד – הבדלי גרסאות

גלעד נולד לחיים ו[[הלינה בירנבאום]], שניהם [[ניצולי השואה]]. כתב פזמונים למספר אמנים בשנות השבעים כמו [[גידי גוב]] ("בואי נישאר") ו[[אריק סיני]] ("דרך הכורכר", "בשעה שכזאת"). ב-[[1980]] הפיק את אלבומה של [[יהודית רביץ]] "גלוי ונעלם", בו נכללו שיריו "[[ארבע לפנות בוקר]]", "עכשיו הכול בסדר" ושיר הנושא.

 

 

שיתוף הפעולה עם יהודה פוליקר המשיך גם ברוב אלבומי הסולו שלו. גלעד הפיק את אלבומיו של פוליקר ואת המופעים שנלוו אליהם וכתב חלק ניכר משיריו. ב-[[1985]] הפיק לפוליקר אלבום בסגנון יווני בשם "[[עיניים שלי (אלבום)|עיניים שלי]]", שהורכב כמעט כולו משירים שתרגם גלעד מ[[יוונית]]. בעקבות תוכנית ב[[גלי צה"ל]] בהשתתפות פוליקר וגלעד שעסקה ב[[הדור השני לשואה|דור השני לשואה]] וכללה שני שירים מקוריים שכתבו, יצא בשנת [[1988]] האלבום "'''[[אפר ואבק]]'''". אלבום זה, שנחשב על ידי מבקרי המוזיקה כאלבום מופת, עסק בתחושותיהם של גלעד ופוליקר כבני "הדור השני לשואה", ילדים שגדלו בצל הורים [[ניצולי השואה]] בארץ ישראל של שנות החמישים והשישים. בין השירים שגלעד כתב לאלבום היו "[[חלון לים התיכון]]", מעין מכתב של [[ניצול השואה]] בארץ ליקיריו שנשארו בגולה, "אפר ואבק" העוסק במסעה של אמו, הלינה בירנבאום, לביקור ראשון במחנות ההשמדה, לאחר שנפתחו השערים לפולין לאחר המלחמה, ו"כשתגדל" העוסק בתחושות יתמות וכאב. בעקבות האלבום השתתפו גלעד ואמו יחד עם משפחת פוליקר בסרטה התיעודי של [[אורנה בן דור]] "[[בגלל המלחמה ההיא]]", שעסק בדור השני לשואה.