אירועי היימרקט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שפה=English ⟸ שפה=אנגלית (באמצעות WP:JWB) |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ניו יורק טיימס ==> הניו יורק טיימס |
||
שורה 9:
{{ציטוטון|נראה שהדעה השלטת בחדרים מסוימים היא כי אספה זו אורגנה כדי להתחיל מהומה, ולכן מולנו הערכות כמו-צבאית של הכוחות המכונים "חוק וסדר". ועם זאת, הרשו לי לומר לכם שפגישה זו לא זומנה למטרה זו. מטרת פגישה זו היא להסביר את המצב של תנועת "שמונה שעות העבודה" ולשפוך אור על האירועים האחרונים שנקשרו בה.}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=August Vincent Theodore Spies, Illinois, Supreme Court|שם=August Spies et al., plaintiffs, vs. the people of the state of Illinois, defendant: error to the Criminal Court of Cook County : abstract of record.|מקום הוצאה=Chicago|מו"ל=Barnard & Gunthorp, law printers|שנת הוצאה=1887|קישור=https://www.worldcat.org/title/august-spies-et-al-plaintiffs-vs-the-people-of-the-state-of-illinois-defendant-error-to-the-criminal-court-of-cook-county-abstract-of-record/oclc/36384114|שפה=אנגלית}}}}
אחריו נאם [[אלברט פרסונס]]. [[ברוס נלסון]], היסטוריון המתמחה בעבודה מאורגנת, כותב בספרו "beyond martyrs" שההפגנה הייתה כל כך שקטה, עד כי ראש העיר, [[קרטר הריסון]], שצפה בהפגנה, עזב הביתה מוקדם. בעת תחילת האלימות רוב המפגינים כבר חזרו לביתם ומזג האוויר הגשום החמיר. בשעה 22:30 נכנסו כוחות המשטרה בפריסת כוחות מבצעית לכיכר וקראו לנואמים לחדול מנאומם ומהמפגינים להתפזר. לאחר מכן אלמוני השליך [[פצצה]] מאולתרת לעבר השוטרים. אחד השוטרים נהרג מיד ושישה מתו מפצעיהם לאחר מכן. הדיווחים לגבי האירועים שהתרחשו לאחר הפיצוץ סותרים. על פי ההיסטוריון [[פול אבריך]], המפגינים החלו להימלט לאחר הטלת הפצצה וכוחות המשטרה פתחו באש חיה, ולאחר מכן טענו נשקם וירו עוד מטח, בעוד בכתבה לאחר האירוע נכתב ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] כי חילופי האש היו הדדיים. ה[[שיקגו טריביון]] פרסם את דבריו של בכיר אנונימי במשטרה שטען כי "רוב השוטרים נפגעו מ[[אש כוחותינו]]... חלק מהשוטרים נמלטו מזירת האירוע, ואלו שלא רוקנו את [[אקדח תופי|תופי אקדחיהם]] אחד לתוך השני". מבין המפגינים נהרגו לפחות ארבעה ונפצעו לפחות 70 נוספים מאש המשטרה. מבין השוטרים נפצעו 60 בקירוב. השוטרים הפצועים וחלק מהפועלים הפצועים נלקחו לתחנת משטרה קרובה לטיפול. מייקל שאק, שוטר בדרגת קפטן, לאחר מכן כתב כי מספר הפועלים הפצועים "עלה בהרבה על מספר השוטרים".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מייקל שאק|שם=אנרכיזם ואנרכיסטים: הסטוריית הטירור האדום בארה"ב ובאירופה|מו"ל=F.J. Schulte and Co.|שנת הוצאה=1889}}}} ה"שיקגו הרלד" תיאר את האירוע כ"טבח פראי". לא ניתן לקבוע בוודאות כמה אזרחים נפצעו במהומות, מכיוון שחלקם לא ניסו לקבל [[טיפול]] מחשש למאסר.{{הערה|{{Cite news|url=http://query.nytimes.com/gst/abstract.html?res=9C05EFD91638E533A25756C0A9639C94679FD7CF&legacy=true|title=RIOTING AND BLOODSHED IN THE STREETS OF CHICAGO.; POLICE MOWED DOWN WITH DYNAMITE. STRIKERS KILLED WITH VOLLEYS FROM REVOLVERS. THE SLAUGHTER FOLLOWING AN ANARCHIST MEETING--TWELVE POLICEMEN DEAD OR DYING--THE NUMBER OF KILLED OR INJURED CIVILIANS UNKNOWN BUT VERY LARGE--THE BRAVERY OF THE POLICE FORCE.|date=1886-05-05|newspaper=The New York Times|language=en-US|issn=0362-4331|access-date=2017-06-22}}}} לא ידוע מי השליך את הפצצה, אך מקרב הקבוצות הקיצוניות היו שקראו עם תחילת השביתה למהפכה אלימה תוך שימוש בנשק חם.
בעקבות האירועים פתחה המשטרה במלחמת חורמה נגד קבוצות אנרכיסטיות ו[[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקליות]]. מאות נעצרו ושני עיתונים אנרכיסטיים נסגרו. ב-[[21 ביוני]] באותה שנה נפתח משפטם של שמונה ממנהיגי הקבוצות האנרכיסטיות והרדיקליות, בהם [[אוגוסט ספייס]] ו[[אלברט פרסונס]]. השמונה הואשמו ב[[קשירת קשר]] והורשעו. שבעה מהם נידונו למוות, והשמיני נדון לחמש עשרה שנות מאסר. לאחר ש[[ערעור]]ם נדחה, הגישו השבעה בקשה ל[[חנינה]] מהמושל. בקשתם של שניים מהנידונים למוות התקבלה, ועונשם הומר במאסר. אחד הנידונים, שבקשתו לחנינה נדחתה, התאבד בכלא. היתר, ספייס ופרסונס ביניהם, [[הוצאה להורג|הוצאו להורג]] בתלייה ב-[[11 בנובמבר]] [[1887]].
| |||