דינה דרייפוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מ דרריפוס->דרייפוס - תיקון תקלדה בקליק
שורה 15:
אחרי [[מלחמת העולם השנייה]], דרייפוס חזרה ללמד פילוסופיה [[ורסאי|בוורסאי]] ובהמשך ב-Lycée Molière בית הספר התיכון בו למדה. במשך תקופה ארוכה שימשה כראש החוג לפילוסופיה במוסד החינוכי Lycée Fénelon בפריס. במקביל לימדה פילוסופיה בסורבון ביחד עם [[ולדימיר ינקלביץ]].
 
ב-1962 דרריפוסדרייפוס התמנתה למפקחת על מערכת החינוך בפריז{{הערה|ברטרנד סנט Sernin: ''דינה דרייפוס ou la raison enseignante'', Temps Modernes 516, 142-157 (יולי 1989).}} וב-1965 ביחד עם קלוד חודוס, קולגה שלה, פרסמה מאמר מכונן שהשפיע על פתיחת תוכניות לימוד חדשות בבתי ספר תיכוניים. היא הפכה לאישה הראשונה שמונתה לפקחת הכללית על לימוד הפילוסופיה בצרפת. במסגרת תפקידה שילבה בתוכניות הלימוד שימוש במדיה ואמצעי תקשורת.
 
בשנות החמישים דרייפוס פרסמה מאמרים על [[ז'ורז' ברנאנוס]] ו-[[סימון וייל (פילוסופית)|סימון וייל]];{{הערה|מרקור דה פראנס, nos. 1053 (1951), 1069 (1952).}} ובשנות השישים, היא תרגמה את [[דייוויד יום|יום]] ואת [[זיגמונד פרויד|פרויד]].{{הערה|קטלוג של Bibliothèque Nationale.}}