מבשרת ציון – הבדלי גרסאות

== היסטוריה ==

===מעוז ציון===

 

כשנה לאחר קליטתם הוקמו מבני קבע במורדות המזרחיים של הגבעה עליה שכנה המעברה, מעבר לכביש המוביל אל [[צובה]]. רוב שוכני המעברה עברו למבני הקבע, שהיו ליישוב בעל אופי [[כפר]]י המשלב [[משק עזר|משקי עזר]] ושמו "מעוז ציון", שהשתייך ל[[מועצה אזורית מטה יהודה]]. הגופים המיישבים עודדו את התושבים לעסוק ב[[חקלאות]] על חלקות האדמה סביב לביתם, אך רק מעטים נרתמו ליוזמה, וגם הם החזיקו מעמד שנים ספורות כיוון שלא השתלם להם – רובם היו בעלי משפחות ברוכות ילדים, והעבודה החקלאית לא הספיקה לכלכלת משפחתם. חלק מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב, אחרים עסקו ב[[עבודות דחק]] ובעבודות שונות שמצאו בעיר הקרובה, ירושלים{{הערה|שם=autogenerated1|1= מקור: הספר "אנחנו הנשים מהקסטל" מאת שלומי רוזנפלד, בהוצאת המועצה המקומית מבשרת ציון}}. צריפי המעברה נותרו על מקומם, ועד אמצע [[שנות ה-50]] שוכנו בהם עולים שהגיעו ממרוקו ומאירן. ב-[[1956]] הסתיימה הכשרת השטח ממערב למעברה, ואליו עברו העולים ממרוקו ומאיראן וכל שאר המשפחות מעיראק וכורדיסטן שנותרו בצריפי המעברה. הצריפים פורקו ובמקומם הוקמו מבני ציבור ושטחי מסחר לשתי שכונות – השכונה ממזרח שנקראה מעוז ציון א', והשכונה ממערב שנקרא מעוז ציון ב'.