אבטחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
המושג '''אבטחה''' משמש את התחום ה[[צבא]]י, החל מאבטחת [[בסיס צבאי|מחנות קבע]] ומידע צבאי, וכלה באבטחת כוחות מתמרנים, לרבות קווי [[לוגיסטיקה]], במבצעים צבאיים{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|הערה פיקודית למח"ט בעקבות ירי הנ"ט מעזה לאוטובוס החיילים|5427557|17 בדצמבר 2018}}}} והן את התחום האזרחי.
מטרת האבטחה בהגדרתה לשרת את מפעיליה בכך שתסייע להם להגשים את מטרותיהם. על מנת להבין את מטרת האבטחה (בתחומים האזרחיים שלה) חשוב להבחין בין שני מושגים: '''ארגון ביטחוני''' ו'''ארגון מאובטח.''' בעוד הראשון מתייחס לארגונים שתכליתם וייעודם היא ייצור ביטחון ואבטחה ([[צבא]], [[משטרה]], [[שירות הביטחון הכללי|שירותי ביטחון]] וכו') כשהביטחון או האבטחה, הם עיסוקם. השני - מתייחס לארגונים שייעודם הוא מתן שרות או ייצור מוצרים לשימושים אזרחיים ומשיקולים שונים מקיימים אצלם מערכי אבטחה כדי לאפשר תפקוד תקין והמשכיות (לרבות עסקית) של ארגון וחופש תנועה וביטחונו של אדם, גם במציאות וסביבה של איומים שונים. בארגונים אלו מערך האבטחה נתפס לא אחת כ"כורח הכרחי".
שתי הנחות יסוד עיקריות מונחות בבסיס הקמתו והפעלתו של מערך אבטחה: האחת- יתרון היוזמה נמצא בידי התוקף אשר מחליט על: המקום, הזמן, השיטה ועוצמת התקיפה. השנייה- היעדר [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מוקדם להתרחשות הפיגוע או הפגיעה. היעדר מודיעין על כוונות לפגוע באדם או ישות ארגונית כלשהי, אין משמעותה שאין כוונה, אלא שלא ידוע על כך לגורם העוסק באיסוף המודיעין. מאחר שלא ניתן להבטיח כי מידע מודיעיני יהא זמין בכל זמן, שומה על מערך האבטחה להיות מוכן לתת מענה לכל תרחיש בכל עת. ברור הוא שהדבר אינו אפשרי מהיבטים רבים ובכלל זה היבטים תפעוליים ותפקודיים של הגורם המאובטח, היבטים תקציביים ושחיקה מתמשכת של האנשים העוסקים בכך. לכן, נדרש כלי שיאפשר קביעת סדרי הקדימויות וניהול סיכונים וגידורם לצורך הקביעה על מה להגן. זהו כלי "ניהול הסיכונים"
| |||