אליהו גלעדי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ גניבות ⭠ גנבות (באמצעות WP:JWB) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
| תקופת שירות = 1937-1943
}}
'''אליהו גלעדי''' ([[1915]] - [[7 באוגוסט]] [[1943]]) היה פעיל ציוני בארץ ישראל וממנהיגי
== קורות חייו ==
שורה 22:
עד מהרה נתגלעו חילוקי דעות חריפים בין שני הבורחים. לפי עדותו של [[נתן ילין-מור]], גלעדי כמעט המיט שואה על המחתרת. לדבריו חתר גלעדי לפתרון חשבונות פנימיים בתוך לח"י ומחלוקות בין ארגוני המחתרת בכוח הנשק, ותכנן מעשי התגרות שהיו כרוכים בהרג המוני של יהודים. לדברי ילין-מור הציע גלעדי להעסיק חברות לח"י כזונות, ופעם אף איים באקדח על שמיר. לדעת ילין-מור הושפעו כוונותיו ומעשיו של גלעדי מהלך הרוח ה[[ניהליזם|ניהליסטי]] של המהפכנים ה[[רוסים]] הקיצוניים של [[המאה ה-19]], שלא ייחסו ערך לחיי אדם.
לדעת חוקר הלח"י [[יוסף הלר]], התבטאה מגרעתו הגדולה של גלעדי בחוסר יכולתו לקבל [[מרות]]. לדבריו, באביב 1943 החל גלעדי להתמודד מול שמיר על הנהגת
שמיר הצליח לשכנע את אנשיו כי יש לחסל את גלעדי. באותם ימים היה קשה ללח"י להבריח נשק ל[[חיפה]] וצפון הארץ. גלעדי שוכנע שיש אפשרות להעביר את הנשק באמצעות סירות של [[בית הספר הימי זבולון]]. ב-[[7 באוגוסט]] [[1943]] הוא הלך לפגישה בבית הספר זבולון שהיה בצפון [[תל אביב]] יחד עם שני לוחמי לח"י, [http://lehi.org.il/?p=2754 צפוני שומרון] ו[[ירחמיאל אהרונסון]]. בדרך לשם שלפו השניים אקדחים וירו בו מלפנים ומאחור. אחר כך חפרו בור, הטילו את הגופה וכיסו אותה. עד היום לא ידוע היכן נקברה הגופה, בחולות [[בת ים]] או מצפון לתל אביב{{הערה|[[שלמה נקדימון]]:סטירת לח"י, מוסף שבת של [[ידיעות אחרונות]], 9 באוגוסט 2013}}.
שורה 29:
== הנצחה ==
ברשימת חללי
בדף לזכרו של גלעדי באתר "יזכור" של משרד הביטחון נכתב: "אליהו לא נידון על ידי חבריו בעוון בגידה - הוא היה קרבן טראגי של לחימה בתנאי מחתרת – ו-38 שנה לאחר שהוצא להורג, נכלל שמו של אליהו ברשימת הנופלים במלחמות ישראל".
| |||