רב מובהק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Purple table (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''רב מובהק''' הוא [[רב]]ו העיקרי של תלמיד. מקור הביטוי ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]].
 
בתלמוד "רב מובהק" היה הכינויכינוי המתייחס בדרך כלל לרב ממנו קיבל התלמיד את רוב חכמתו.
 
דוגמאות לרבנים מובהקים בתלמוד הם: [[רבה בר אבוה]], רבו המובהק של [[רב נחמן]]; [[רב הונא]], רבם של [[רב חסדא]] ו[[רב ששת]]; ו[[רב יוסף]] רבו של [[אביי]].
שורה 18:
מצופה מתלמיד לכבד ביותר את רבו המובהק ואף להתבטל לפניו.
 
דוגמה לכך מובאת ב[[מסכת קידושין]]: "{{הדגשה|איזוהי קימה שיש בה הידור? הוי אומר זה ד' אמות. אמר אביי: לא אמרן אלא ברבו שאינו מובהק, אבל ברבו המובהק – מלא עיניו"}}{{הערה|{{בבלי|קידושין|לג|א}}}} (פירוש: מאיזה מרחק צריך לקום בפני רבו כדי לקיים מצוות "[[והדרת פני זקן]]"? ממרחק ארבע אמות. אמר אביי: האמור נכון רק ברב שאינו רבו המובהק, אבל לרבו המובהק צריך לקום ממרחק כל זמן שיכול לראותו).
 
על פי התלמוד מוטל על התלמיד ללוות את רבו המובהק עד למרחק שלוש [[פרסה (מידת אורך)|פרסאות]]{{הערה|{{בבלי|סוטה|מו|ב}}}}.
 
בדינים שונים מצוות כבוד רב מובהק קודמת אף לכבוד אב ואם{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|לג|א}}}}: "{{הדגשה|שאביו הביאו לחיי העולם הזה, ורבו שלימדו חכמה הביאו לחיי העולם הבא"}}{{הערה|{{משנה|בבא מציעא|ב|יא}}. על פי התלמוד הדברים אמורים ברב מובהק בלבד.}}.
 
בגמרא מסופר על [[תנאים]] שלא היו אומרים דבר תורה מעצמם אלא רק דברים ששמעו מרבם המובהק{{מקורהערה|סיבה=נדמהלדוגמא: שלא[[רבי מוזכריוחנן שםבן בפירושזכאי]], המונחו[[רבי אליעזר בן הורקנוס]] – {{בבלי|סוכה|כח|א}} (מן הסתם הכוונה לרבם המובהק)}}.
 
על פי חלק מה[[אחרונים]] דיני רב מובהק בימינו אינם שכיחים{{הערה|[[חיי אדם]], ס"ט, י'}} מפני שאנשים לומדים היום את חכמתם מהספרים, ויש המבססים את הדברים על דברי רבי [[אהרון הכהן מלוניל]] שכתב {{הדגשה|...כי הגמרות והפירושים והחידושין והחיבורים הם המורים האנשים, והכל לפי פקחות הלבבות...}}{{הערה|[[אורחות חיים (לוניל)|אורחות חיים]], הלכות תלמוד תורה, סימן כא}}.