הסכם אדינבורו-נורת'האמפטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אבן הגורל ==> אבן סקון
מ עדיף שגם בטקסט יופיע אבן סקון
שורה 20:
איזבלה ומורטימר הסכימו, בשמו של אדוארד השלישי, על ויתור על כל תביעותיה של אנגליה לריבונות על סקוטלנד. [[ג'ואן מהמצודה|ג'ואן]], אחותו בת השש של אדוארד השלישי שודכה לבנו של רוברט, [[דייוויד השני, מלך סקוטלנד|דייוויד]], וטקס הנישואין נערך ב-[[16 ביולי]] 1328{{הערה|Sonja, עמוד 239}}. בוויתור הרשמי ב-[[1 במרץ]], אשר קדם לחתימה על ההסכם, אישר אדוארד השלישי כי הגבול בין אנגליה לסקוטלנד יהיה זהה לגבול שהיה בין שתי הממלכות בימיו של [[אלכסנדר השני, מלך סקוטלנד|אלכסנדר השני]], ושסקוטלנד, כפי שהוגדר, "תהיה שייכת לידידינו ובעל בריתנו היקר, הנסיך המפואר, לורד רוברט, בחסד האל מלך סקוטלנד המהולל, וליורשיו וממשיכי דרכו, מופרדים בכל דבר מממלכת אנגליה, שלמה, חופשיה ובלתי מוטרדת לנצח, ללא שום צורה של שעבוד, שירות, חזקה או דרישה"{{הערה|Andrew Leslie, "[https://wingsoverscotland.com/a-little-bit-of-history-repeating/ A little bit of history repeating]". ''Wings Over Scotland.''. February 15, 2014}}. בתמורה שילמה סקוטלנד 20 אלף [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] לאנגליה, סכום אשר גויס באמצעות "[[מס]] שלום" מיוחד{{הערה|שם=Dowds61}}.
 
כחלק מהמשא ומתן, הסכים אדוארד להשיב לסקוטלנד את [[אבן סקון|אבן הגורל]]. פעולה זו לא נכללה בסעיפי הסכם השלום, אלא הייתה חלק מהסכם שנערך בו זמנית. אדוארד הוציא [[צו מלכותי]] ארבעה חודשים מאוחר יותר, ב-[[1 ביולי]], שנשלח ל[[מנזר וסטמינסטר]] ובו אישור של ההסכם והוראה להעביר את האבן לידי אימו. עם זאת, נותרה האבן באנגליה{{הערה|שם=Dowds61}}. בסופו של דבר, לאחר 668 שנים, הוחזרה האבן לסקוטלנד והגיעה ל[[טירת אדינבורו]] ב-[[30 בנובמבר]] [[1996]]. כאשר תתרחש שוב הכתרה של מונרך ה[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] תועבר האבן לאנגליה לצורך הטקס{{הערה|[https://www.edinburghcastle.scot/see-and-do/highlights/the-stone-of-destiny The Stone of Destiny]. ''Edinburgh Castle''}}.
 
== השפעת ההסכם ==