עמרם קורח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
צור החלמיש (שיחה | תרומות) ←לקריאה נוספת: עריכה, על פי הספר |
|||
שורה 1:
[[קובץ:עמרם קורח.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הרב עמרם קורח]]
הרב '''עמרם קורח''' ('''קֹרח''') ([[ז' בסיון]] [[תרל"א]], [[1871]] – [[י"ד בתשרי]] [[תשי"ג]], [[אוקטובר]] [[1952]]) היה ה[[רב ראשי|רב הראשי]] האחרון של [[יהדות תימן]].
==ביוגרפיה==
נולד ב[[צנעא]] לרב [[יחיא קורח]], שהיה מגדולי רבני תימן בדורו.
היה מקורב לרב [[יחיא יצחק הלוי]], רבה של תימן, ועמד לצידו בזמן המחלוקת הידועה בין ה[[דרדעים]] והעיקשים. הוא אף כתב בעילום שם את הקדמת הספר "'''אמונת ה''''". עם זאת, נודע בחתירתו אחר השלום וניסיונו לאחד את הקהילות. גם בספרו ההיסטורי המפורסם "'''סערת תימן'''" נמנע מלהעצים את המחלוקת, ועל פי רוב הזכיר את הפרטים הקשים ברמז ובקיצור.
ב-[[1932]] נבחר הרב [[יחיא אביץ']] לרב ראשי, ור' עמרם קורח ורבי [[חיים משרקי]] לעוזריו. לאחר מחלוקות רבות נפטר הרב יחיא אביץ' בחודש חשוון ה'תרצ"ה ([[1934]]), והרב קורח החל לכהן בתפקיד הרב הראשי של צנעא, ובפועל כרבה של יהדות תימן. בעקבות סכסוכים בקהילה ביקש מה[[אימאם]] [[יחיא חמיד אלדין]] לשחררו מתפקידו. לאחר שנה שיחררו מהתפקיד באופן חלקי, וכעבור שנתיים שוחרר מתפקידו לחלוטין. ▼
▲ב-[[1932]] נבחר הרב [[יחיא אביץ']] לרב ראשי,
פעל למען העלייה לישראל, עם הקמתה, ועלה לישראל בעליית "[[על כנפי נשרים]]", בערב [[יום הכיפורים]] [[ה'תש"י]] ([[1950]]). את הקמת מדינת ישראל ואת עליית יהודי תימן לארץ ישראל הגדיר בספרו "סערת תימן" (שאותו סיים בהיותו ב[[ירושלים]]) כ"[[אתחלתא דגאולה]]". בשנותיו האחרונות בארץ ישראל, היה נוהג כל [[יום העצמאות]] ללכת ולראות את המצעד לרגל החג ולברך את חיילי צה"ל ולהודות לקב"ה על הקמת מדינת ישראל.▼
פעל למען העלייה לישראל, עם הקמתה, ו[[עלה לישראל]] בעליית "[[על כנפי נשרים]]", בערב [[יום הכיפורים]] [[ה'תש"י]] ([[1950]]). לדבריו עיכב את עלייתו ארצה מתוך תחושת אחריות לבני קהילתו שיוותרו אחריו בתימן. בארץ נחשב כבכיר בקרב רבני עולי תימן.
נפטר ב[[ירושלים]] בערב חג ה[[סוכות]] ה'תשי"ג ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]]. נכדו הרב [[שלמה קורח]], כיהן כרב העיר [[בני ברק]].▼
▲
הרב קורח נודע במיוחד בידענותו הרבה במסורותיהם ומנהגיהם של יהודי תימן. כן היה יוצא דופן בשליטתו בשפה ה[[ערבית]] בדיבור ובכתיבה, וקיים קשרים עם השלטונות המוסלמים, כגון בנושאי גביית המיסים ובפניות של השלטונות אל ראשי הקהילה. הרב קורח היה בעל ידיעות מקיפות בתרבות ה[[אסלאם]].
▲נפטר ב[[ירושלים]] בערב חג ה[[סוכות]] ה'תשי"ג ונקבר ב[[בית הקברות סנהדריה]].
לרב קורח שמונה ילדים, מהם חמש בנות ושלושה בנים. בניו שלמה וחיים נפטרו בגיל צעיר. נכדו הרב [[שלמה קורח]] כיהן כרב העיר [[בני ברק]].
==ספריו==
שורה 20 ⟵ 28:
* [[נחם אילן]], 'על טיבו של הספר 'נוה שלום' לרב עמרם קורח', '''[[תימא (כתב עת)|תימא]]''' ח (תשס"ד) (עמ' 131-148)'''.
*'''ספר כתר תורה: הנקרא בלשון קדמוני יהודי תימן [[תאג']], והוא חמשה חומשי תורה עם [[תרגום אונקלוס]], תרגום הרב [[סעדיה גאון]] הנקרא [[תפסיר (רס"ג)|תפסיר]], וההפטרות, מקרא עם [[תרגום יונתן|תרגום יונתן בן עוזיאל]], ונלוו אליהם פירוש רש"י''' / חלק הדקדוק על המקרא חיבור הרב [[יחיא צאלח|יחיא בן יוסף צאלח]], ספר צדה לדרך מדרש על התורה חיבור הרב [[זכריה אלצ'אהרי|יחיא אלצ'אהרי]] ספר מרפא לשון על תרגום אונקלוס; חיבור הרב [[יחיא קורח|יחיא בן שלום קרח]]; הערות לתפסיר חיבור הרב עמרם בן יחיא קרח, תל אביב: דפוס המו"ל [[משה לוי נחום]] ובניו, ת"ש.
* '''המאור הגדול'''
==קישורים חיצוניים==
| |||