מלחמת שלושים השנים – הבדלי גרסאות

במאי [[1618]] שלח פרדיננד השני נציגים קתוליים מטעמו לבירת [[בוהמיה]], [[פראג]], על מנת שיכשירו את הקרקע לקראת הגעתו וביסוס מלכותו. תושביה הקלוויניסטים של העיר השליכו את הנציגים בבוז מחלון [[טירת ראדצ'ני]], במה שנודע כ"[[השלכה מהחלון|ההשלכה מהחלון השנייה של פראג]]". השליחים ניצלו הודות לגל אשפה שהיה מתחת לחלון שממנו נזרקו, אך המסר היה ברור והביא לפריצתו של "המרד הבוהמי". העימות התפשט ברחבי בוהמיה רבתי, הכוללת את מדינות בוהמיה, [[שלזיה]], [[לוסאטיה]] ו[[מוראביה]], שטחים אשר סבלו בלאו הכי ממתיחות בין קתולים ופרוטסטנטים. האירועים זכו לתהודה רבה ברחבי היבשת, ומהומות בין-דתיות פרצו בערים ובממלכות נוספות. נראה כי לו הוגבל היקף המרד למזרח אירופה בלבד, מלחמת שלושים השנה הייתה מסתיימת כעבור שלושים חודשים לכל היותר. עם זאת, חולשתם של פרדיננד מזה והמורדים הבוהמיים מזה הביאה להתפשטות הלחימה גם לנסיכויות שבמערב גרמניה. פרדיננד נאלץ להזעיק את אחיינו, [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]], כדי שיסייע לו לדכא את המרד.

 

הבוהמים, אשר חיפשו נואשות אחר בעלי ברית שיילחמו לצידם כנגד הקיסר, גמרו אומר להצטרף ל[[חבר האיחוד האוונגלי]] בהנהגתו של הקלוויניסט [[פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]] ובנו של [[פרידריך הרביעי, הנסיך הבוחר מפפאלץ]], מייסד האיחוד. הבוהמים רמזו כי אם תאושר הצטרפותם לאיחוד וחסותו תיפרש עליהם, יוכתר פרידריך כמלך בוהמיה. הצעות דומות הוגשו לשליט [[דוכסות סבויה]], [[קרלו אמנואלה הראשון, דוכס סבויה|קרלו אמנואלה הראשון]] ולשליט [[סקסוניה]] ו[[טרנסילבניה]], גאבור בתלן. שליטיה ההבסבורגים של אוסטריה, אשר ריגלו אחר התכתובות היוצאות מפראג, חשפו כפילויות אלה ופגעו משמעותית במעמדה הבינלאומי של בוהמיה, במיוחד בחצר הסקסונית.