ליטן (עיירה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ (דרך WP:JWB)
עריכה
תגיות: הוספת תבנית לשינויים בערך עריכה חזותית
שורה 7:
}}
 
'''ליטן''' ({{שם בשפת המקור|שפה=רומנית|שם=Liteni}}) היא עיירה ברומניהב[[רומניה]]. העיר ממוקמת בקרבת [[סוצ'אבה]] - בירת [[סוצ'אבה (מחוז)|מחוז סוצ'אבה]]. {{מה שבסוגריים|{{קישור ויקינתונים|P1082}}}} מתגוררים בעיר כ-{{בלי הסוגריים|{{קישור ויקינתונים|P1082}}}} תושבים.
 
== הקהילה היהודית ==
ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן הייתה בשנת [[1804]], אז התיישבו בה ארבעה עשר תושבים פטורים ממסים.{{מקור}} רוב היהודים השתקעו בה באמצע [[המאה ה-19]], רובם בעלי מלאכה, בעיקר פרוונים ונגרים, ומקצתם חנוונים.
 
=== ראשית הקהילה ===
לא הייתה בעיירה קהילה מאורגנת של היהדות המקומית ואת תפקידי הקהילה מילא ועד [[בית כנסת|בית הכנסת]]. גם [[בית קברות]] לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-[[פלטיצ'ן]] (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-[[1791]]) שעבר לאחר מכן ל-[[יאשי]] (Iasi), ר' יוסף חיבר את ספר ההלכה "ברכת יוסף".
ראשיתה של הקהילה היהודית בליטן הייתה בשנת [[1804]], אז התיישבו בה ארבעה עשר תושבים פטורים ממסים.{{מקור}} רוב היהודים השתקעו בה באמצע [[המאה ה-19]], רובם בעלי מלאכה, בעיקר [[פרוון|פרוונים]] ונגרים, ומקצתם חנוונים.
 
לא הייתה בעיירה קהילה מאורגנת של היהדות המקומית לא הייתה בעיירה ואת תפקידי הקהילה מילא ועד [[בית כנסת|בית הכנסת]]. גם [[בית קברות]] לא היה בה והמתים הובאו לקבורה בבית העלמין ב-[[פלטיצ'ן]] (Falticeni). רב המקום היה ר' יוסף לנדאו (Landau, נולד ב-[[1791]]) שעבר לאחר מכן ל-[[יאשי]] (Iasi), ר' יוסף חיבר את ספר ההלכה "ברכת יוסף".
ערב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], כללה האוכלוסייה היהודית בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר על שטח של 50 דונם.
 
ערב פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], כללה האוכלוסייה היהודית בליטן 4 פרוונים, 6 חייטים, 3 נגרים, 15 חנוונים, 3 בעלי מסבאות, שהיו גם סיטונאי תבואה. בידי יהודי אחד הייתה אחוזה של מטעי סלק סוכר על שטחבשטח של 50 דונם.
לאחר האמאנציפאציה בשנת [[1919]] נבחר בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.
 
לאחר האמאנציפאציהה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] בשנת [[1919]] נבחר בליטן יהודי אחד למועצת העיירה.
רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון [[אוקטביאן גוגה|גוגה]]-[[אלכסנדרו ק.קוזה|קוזה]] (Goga-Cuza), ב-[[1937]]. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות, בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.
 
רדיפות היהודים בעיירה התחילו בימי שלטון [[אוקטביאן גוגה|גוגה]]-[[אלכסנדרו ק.קוזה|קוזה]] (Goga-Cuza), ב-בשנת [[1937]]. רבים מהיהודים נקנסו לפי חוק לשמירת הבריאות, בתואנה שחנויותיהם אינן נקיות.
==השואה==
 
===תקופת השואה===
{{עריכה|פסקה=|סיבה=ביאור הכוונה במשפט "מנהיגי יהודי ל'"}}
עם נסיגת הצבא הרומני מ[[בסרביה]] ביולי [[1940]], השליכו חיילים רומניים כמה יהודים מקרונות הרכבת בשעת נסיעתה. יהודים אחרים נכלאו ונפדו בידי מנהיגי יהודי ל'.
 
עם פרוץ המלחמה בין [[רומניה]] ל[[ברית המועצות]] נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית, ב-[[22 ביוני]] [[1941]], נצטוותה כל האוכלוסייה היהודית להתייצב לעת ערב ליד בנין העירייה., בינתייםבמקביל הודיע להם ראש העיירה בחשאי שעומדים לגרשם מן העיר. כשבאו יהודי העיירה בערב לבית העירייה אמר להם קצין הזה[[ז'נדרמריה|ז'אנדארמריה]] שלפי צו מאת [[יון אנטונסקו]] יובלו למחרת הבוקר ברגל לעיר המחוז [[פלטיצ'ן]]. בעזרת ראש העיירה, קיבלו היהודים רשות לשכור עגלות. את מפתחות דירותיהם וחנויותיהם נאלצו למסור למפקד הז'אנדארמריה.

משנתייצבו למחרת היום, עברה במקום שיירה של מכוניות צבאיות בדרך לחזית, ובאחתכשבאחת מהן ישב אנטונסקו, שהתרעםאשר התרעם על כי "היהודונים" טרם עזבו את המקום. לעת ערב הגיעו המגורשים לפלטיצ'ן, ושם נתקבלו על ידי היהודים שבעיר, שהשתדלואשר השתדלו לסייע להם.
 
===לאחר השואה===
לאחר המלחמה חזרו לליטן כ-20 משפחות יהודיות. הרוסים, בעברםבעוברם דרך העיירה, השתמשו בבית הכנסת כ[[אורווה]] לסוסיהם. מבניין בית הכנסת נשארו רק הכתלים והגג. ארגון ה"[[ג'וינט]]" תרם כסף לתקוןלתיקון הבניין, ואף סייע בכסף ובמזון ליהודים שחזרו.
 
== קישורים חיצוניים ==