ויקיפדיה

חיים ויצמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ שוחזר מעריכות של 109.64.194.156 (שיחה) לעריכה האחרונה של Fett
צחחחכעחכחעחכח
שורה 1:
{{מנהיגסט קיבל משרת [[פריבט-דוצנט]] ב[[אוניברסיטת ז'נבה]]. הוא מונה לעוזרו של פרופסור לכימיה והיה ממונה על חלק מהמעבדה שלו ל[[כימיה אורגנית]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 27–28.}}
{{מנהיג
| תאריך לידה = [[27 בנובמבר]] [[1874]]
| תאריך פטירה = [[9 בנובמבר]] [[1952]]
| מקום לידה = {{דגל|האימפריה הרוסית (1858-1883)}} [[מוטול]], [[האימפריה הרוסית]]
| מקום פטירה = {{דגל|ישראל}} [[רחובות]], [[ישראל]]
| תמונה = [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - President Chaim Weizmann.jpg|250px|חיים ויצמן בעת כהונתו כנשיא, 26 במרץ 1949]]
| כיתוב = חיים ויצמן בעת כהונתו כנשיא, 26 במרץ 1949
| מדינה =
| מקום קבורה = [[מכון ויצמן למדע]], [[רחובות]], [[ישראל]]
| עיסוק = [[ביוכימאי]]
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[נשיא מדינת ישראל]]
|למניין=1
|התחלת כהונה=[[17 בפברואר]] [[1949]]
|סיום כהונה=[[9 בנובמבר]] [[1952]]
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=[[יצחק בן-צבי]]
|אירועים בתקופתו=
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=נשיא [[מועצת המדינה הזמנית]]
|התחלת כהונה=16 במאי 1948
|סיום כהונה=16 בפברואר 1949
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=נשיא [[ההסתדרות הציונית]]
|התחלת כהונה=[[1921]]
|סיום כהונה=[[1931]]
|הקודם בתפקיד=[[אוטו ורבורג]]
|הבא בתפקיד=[[נחום סוקולוב]]
}}
| תפקיד4 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=
|התחלת כהונה=[[1935]]
|סיום כהונה=[[1946]]
|הקודם בתפקיד=[[נחום סוקולוב]]
|הבא בתפקיד=[[דוד בן-גוריון]]
}}
| בת זוג = [[ורה ויצמן]]
}}
'''חיים־עזריאל ויצמן''' (ב[[כתיב]] המקורי: '''וויצמן''';{{הערה|כתיב זה (שהוא הכתיב ה[[יידיש|יידי]]), הוא ששימש את ויצמן עצמו.}} [[27 בנובמבר]] [[1874]], [[י"ח בכסלו]] [[ה'תרל"ה]]{{הערה|[[#רוז|רוז]], הערות, עמ' 300, א, הערה 11: "קשה לקבוע במדויק את מועד לידתו של ויצמן. התאריך המצוין לעיל, המקובל עתה על דעת רבים, מופיע בדרכונו הישראלי".}} – [[9 בנובמבר]] [[1952]], [[כ"א בחשוון]] [[ה'תשי"ג]]) היה [[נשיא מדינת ישראל|נשיאהּ]] הראשון של מדינת [[ישראל]], [[כימאי]], מראשי ה[[ציונות]].
 
ויצמן היה מנהיג זרם ה[[ציונות סינתטית|ציונות הסינתטית]]. ב־1917 נבחר לנשיא הפדרציה הציונית באנגליה, והיה גורם בעל השפעה בדיונים אשר הביאו ל[[הצהרת בלפור]] בסוף אותה שנה. ב־[[1920]] נבחר לנשיאהּ הרביעי של [[ההסתדרות הציונית]].
 
לצד פעילותו המדינית והציונית היה ויצמן [[ביוכימיה|ביוכימאי]]. בשנת [[1916]], בעת ששימש כ[[מרצה]] בכיר ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], השתמש ויצמן בחיידק ''[[Clostridium acetobutylicum]]'' (שמכונה לעיתים "אורגניזם ויצמן" על שמו) בתור כלי ביוכימי, על מנת לייצר [[אצטון]], [[אתנול]] ו[[בוטנול]] מ[[עמילן]]. על בסיס השיטה ש[[המצאה|המציא]], הוקמה תעשיית חירום צבאית. בשנת 1936, לצד עבודתו במפעל הציוני, התמסר ויצמן לעבודה מדעית ב"מכון זיו" ב[[רחובות]] שאותו ייסד בשנת 1934 ואשר בשנת 1949 נקרא [[מכון ויצמן למדע]] על שמו.
 
==קורות חיים==
===ראשית דרכו===
====ילדותו ונעוריו במוטול ובפינסק (1874–1892)====
חיים־עזריאל{{הערה|שם=רוז 10|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 10.}}{{הערה|1={{בריטניקה|639181}}}} ויצמן נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[מוטול]] שב[[פלך גרודנה]] של [[האימפריה הרוסית]], ב[[תחום המושב]], בחבל [[פולסיה|פּוֹלֶסיה]] (כיום ב[[בלארוס]]), בנם של רחל־לאה (לבית צ'מרינסקי) ועוזר ויצמן, סוחר יערות ו[[חסידות קרלין|חסיד סטולין]]. מצד אביו היה אחיינו של [[עסקן]] החינוך חיים פיאלקוב; קרוב משפחה אחר היה הסופר [[חיים צ'מרינסקי]] (ר' מרדכילע).{{דרושה הבהרה|מה הקשר המשפחתי?}}
עוזר ויצמן נולד בכפר סיירניקי, והגיע למוטילי הסמוכה כדי ללמוד בישיבה. כאשר פגשה אותו רחל־לאה, דרשה מהוריה לבטל את ה[[שידוך]] שכבר נקבע לה, ולחתן אותה עם עוזר. היא הייתה בת 13 והוא בן 15 כשהתארסו. עוזר היה היהודי היחיד שנבחר לכהן כ"זקן הקהילה" ("סטרוסטה") של מוטילי.{{הערה|שם=רוז 10}} במוטילי היו אז כ־200 משפחות יהודיות ואילו רוב אוכלוסיית העיירה הייתה רוסית.{{הערה|שם=רוז 12}} עוזר ירש את העסק שלו מאביו: חטיבת עצים ושילוחם בתעלות ובנהרות על [[רפסודה|רפסודות]] ענקיות עד לנמל [[דנציג]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 14.}} המשפחה התגוררה על הגדה הימנית של הנהר, אזור מושבן של המשפחות המבוססות של העיירה, בבית עץ גדול.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 15.}} עוזר נפטר בשנת 1911, בתחילת שנות ה-60 לחייו, ואילו רחל־לאה נפטרה ב[[חיפה]] בשנת 1939, בגיל 87.{{הערה|שם=רוז 12|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 12.}}
 
חיים היה השלישי מבין 15 הילדים שילדה אמו, מתוכם נשארו בחיים 12 שגדלו והתבגרו: שבע בנות וחמישה בנים.{{הערה|שם=רוז 10}} רבים מהם התבלטו, בהם ה[[כימאי]]ם [[משה ויצמן]], [[אנה ויצמן]] ומאשה ויצמן, הרופאה [[מינה ויצמן]] וה[[מוזיקאי]]ת [[גיטה דוניה-ויצמן]]. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי.
בגיל 4 החל ללמוד ב"[[תלמוד תורה|חדר]]".{{הערה|שם=רוז 12}} אחד ממוריו, רבי אברהם מטלנסקי, היה משכיל וחובב ציון, והוא האחראי גם על פגישתו הראשונה של ויצמן עם מדע ה[[כימיה]], כאשר הביא לכיתה ספר לימוד בנושא בשפה העברית. מגיל חמש חי ויצמן אצל הורי אמו, מיכאל יחיאל ופרומה, במשך שלוש שנים.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 13.}} רק בגיל 11 החל ויצמן לדבר [[רוסית]].{{הערה|שם=רוז 12}} בסתיו 1885 עבר ללמוד בגימנסיה של [[פינסק]] הסמוכה,{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 17.}} שם בלט בלימודי הכימיה וה[[מדעים]].
במשך כשלוש שנים התגורר, יחד עם אחיו המבוגר ממנו, פייבל, אצל משפחה שהייתה מיודדת עם משפחת ויצמן. כאשר קיומו מחוץ לבית הפך לנטל על משפחתו במוטילי, החל ללמד את בנו של אחד מעשירי פינסק, בתמורה למגורים בביתו (בית משפחת לוריא) וסכום כסף שהספיק למימון לימודיו.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 18.}} בפינסק הצטרף אל החוגים הציוניים הצעירים והחל בפעילות ציונית מעשית.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 19.}} בגיל 15 ייסד בעירו{{דרושה הבהרה|איזו עיר? פינסק? מוטול?}} אגודה בשם "[[שפה ברורה]]", שמטרתה הייתה קידום [[תחיית הלשון העברית]]: הנחלת הדיבור ה[[עברית|עברי]]{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק א, עמ' 6: לאביו, כתב ויצמן אך ורק בעברית.}} להמוני היהודים.{{מקור}} הוא נמנה עם חוג הפעילים ה[[ציונות|ציונים]] בעיר, לצד אישים כ[[יהודה לייב ברגר]], מרדכי מאיר שְטְרִיק וצבי הירש הילֶר.
בתקופת לימודיו התיכוניים החל ללמוד גם צרפתית וגרמנית. בגיל 18 סיים את הגימנסיה הריאלית של פינסק בהצטיינות יתרה. הוא החליט לוותר על הסיכוי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה במסגרת ה[[נומרוס קלאוזוס]] של יהודים ברוסיה, ולצאת במקום זאת ללימודים אקדמיים במערב.{{הערה|שם=רוז 20|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 20.}}
 
====לימודיו בגרמניה ובשווייץ====
מאחר שכיהודי היה צריך לשלם סכום גבוה עבור [[דרכון]] כדי לעזוב את [[האימפריה הרוסית]],{{הערה|שם=בלפור וויצמן 38|Geoffrey Lewis, [https://books.google.co.il/books?id=f6e6BwAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false '''Balfour and Weizmann: The Zionist, the Zealot and the Emergence of Israel''', A&C Black, 2009], p. 38}} באוגוסט 1892{{הערה|שם=רוז 20}} שט ויצמן על אחת הרפסודות של אביו ל[[ים הבלטי]], כביכול כפועל, ומיד לאחר שזו חצתה את הגבול ל[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], נטש אותה ועלה על רכבת ל[[פפונגשטאדט]] {{אנ|Pfungstadt}}, שבמערב המדינה.{{הערה|שם=בלפור וויצמן 38}}
ויצמן התקשה להתאקלם בגרמניה: היידיש והגרמנית שלמד בעצמו לא אפשרו לו לתקשר עם הגרמנים. למחייתו עבד כמורה לעברית ולרוסית בפנימיה יהודית בפפונגשטאדט. בית הספר סיפק לו אוכל, מגורים וקצבה קטנה מאד לשנה, תמורת שתי שעות הוראה מדי יום. עבור ויצמן היה זה בבחינת הלם תרבותי, כאשר פגש לראשונה בקרב סגל ההוראה בבית הספר יהודים מתבוללים שראו עצמם "גרמנים [[בני דת משה]]" ולעגו להגדרתו העצמית כ"יהודי־רוסי".{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 21.}} הוא למד בפוליטכניקום ב[[דרמשטאדט]] שבחבל [[הסה]] במשך שנה.{{הערה|שם=רוז 20}} בקיץ 1893 שב למוטילי{{דרושה הבהרה|האם לעיר קוראים מוטול, או מוטילי? נא לשמור על אחידות}} ולאחר מכן נסע שוב לגרמניה, הפעם ל[[ברלין]], שם גם הצטרף ל"אגודה האקדמית הרוסית-יהודית", חוג סטודנטים יהודים ציונים מרוסיה.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 22.}}
לאחר שנתיים בברלין, הפסיק את לימודיו וחזר הביתה למשך שנה, אל משפחתו, שעברה בינתיים להתגורר בפינסק.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 24.}} בסתיו 1896 חזר ללימודיו בפוליטכניקום של שרלוטנבורג למשך שנה נוספת.{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 25.}} באותה שנה הצטרף למסדר "[[בני משה (אגודה ציונית)|בני משה]]", שנועד לסייע ל"[[חיבת ציון]]".{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 26.}} בקיץ 1897 עזב את ברלין ועבר ל[[אוניברסיטת פריבור|אוניברסיטת פרייבורג]] {{אנ|University of Fribourg}} (בצרפתית: [[פריבור]]) שב[[שווייץ]], כדי להשלים את עבודת הדוקטור, בעקבות הפרופסור החביב עליו, שפיקח על מחקריו ועבר לשם. בינואר 1899 הגיש את עבודת הדוקטור שלו,{{הערה|כותרת ה[[דיסרטציה]]: "Elektrolytische Reduktion von 1-Nitroanthrachinon [und] Ueber die Kondensation von Phenanthrenchinon u. 1-Nitroanthrachinon mit einigen Phenolen".}} מחקרים בתחום חומרי הצבע, וקיבל תואר [[דוקטור]] בהצטיינות. באפריל אותה שנה עבר ל[[ז'נבה]] ובאוגוסט קיבל משרת [[פריבט-דוצנט]] ב[[אוניברסיטת ז'נבה]]. הוא מונה לעוזרו של פרופסור לכימיה והיה ממונה על חלק מהמעבדה שלו ל[[כימיה אורגנית]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ב, עמ' 27–28.}}
 
ויצמן נבחר לציר ב[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]] (1897) מטעם פינסק, אולם לא נכח בו, משום ששהה ב[[מוסקבה]] לצורך ניסיונות כושלים למכור את אחת התגליות המדעיות שלו. כעבור שנה השתתף ב[[הקונגרס הציוני השני|קונגרס הציוני השני]] (1898), בו פגש לראשונה את [[בנימין זאב הרצל]].{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ג, עמ' 31.}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חיים_ויצמן"