הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיפדיה:הידעת?/המערכת"

[[תמונה:MosesShapira.jpg|שמאל|85px|מוזס וילהלם שפירא]]
'''[[מוזס וילהלם שפירא]]''' היה [[אספנות|אספן]] ו[[סוחר]] [[עתיקות]] שחי ופעל ב[[ירושלים בתקופה העות'מאנית|ירושלים העות'מאנית]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]]. ב-[[1873]] הסתבך בפרשת [[זיוף עתיקות|זיוף]], כשמכר ל[[מוזיאון]] ב[[ברלין]] אלפי [[חרס]]ים, [[מואב]]יים כביכול, שהתבררו כעבודת זיוף של [[קדרות|קדרים]] בני התקופה. כעשר [[שנה|שנים]] לאחר מכן, בשנת [[1883]], הודיע כי רכש אוסף של [[מגילה|מגילות]] מ[[תקופת הבית השני]] שהתגלו ב[[מערה|מערות]] באזור [[ים המלח]]. הגילוי הרעיש את עולם הארכאולוגיה, ומשך עניין מצד מספר מוזיאונים, בהם [[המוזיאון הבריטי]], שאף הציג שתיים מהמגילות ב[[תערוכה]] שאליה נהרו אלפי מבקרים, ובהם [[ראש ממשלת בריטניה]] [[ויליאם גלאדסטון]]. שפירא כמעט שמכר את המגילות למוזיאון הבריטי עבור סכום עתק של מיליון [[לירות שטרלינג]], אך [[ארכאולוג]]ים שבדקו את המגילות, בראשם [[שארל קלרמון-גנו]], טירפדו את העִסקה, וטענו כי המגילות מזויפות. שפירא עזב את [[לונדון]] בבושת פנים, כשהוא ממורמר ו[[השפלה (רגש)|מושפל]]. במהלך ה[[חודש]]ים הבאים [[נוודים|נדד]] ללא מטרה בערי [[אירופה]], כשהוא הולך ומאבד את [[שפיות|צלילות דעתו]]. ב-[[11 במרץ]] [[1884]] [[התאבדות|שם קץ לחייו]], ביריית [[אקדח]], ב[[חדר]]ו ב[[בית מלון|מלון]] קטן ב[[רוטרדם]]. המגילות נמכרו בסכום זעום לאספן פרטי, ובהמשך התגלגלו ואבדו עקבותיהן. ב[[שנות הארבעים של המאה ה-20]] נתגלו '''[[מגילות ים המלח]]''' במערות ב[[קומראן]], וערערו את אחת מההנחות המרכזיות של מלומדי [[המאה ה-19|המאה התשע-עשרה]] ביחס למגילות שפירא – ההנחה שלא ייתכן ש[[קלף|מגילות קלף]] ישתמרו משך אלפי שנים במערה טחובה. משמעות גילוי זה היא שיתכן שמגילות שפירא אינן מזוייפות והן החמצה ארכיאולוגית אדירה
 
==="הידעת?" בימי קורונה, או איך אומרים הסגר באיטלקית===
[[קובץ:ICS Lima.svg|שמאל|לא ממוסגר|100px|דגל הקרנטינה המונף על כלי שיט שנמצאים בקרנטינה]]
ה'''[[הסגר (בריאות)|הסגר]]''' הוא כלי שכיח להתמודדות עם התפרצות [[מגפה|מגפות]]. בעשורים האחרונים, נעשה בו שימוש נרחב במסגרת מגפת ה[[סארס]] (שנת [[2002]]–[[2003]]) וכן במאבק ב[[מחלה מדבקת|פנדמיית]] ה[[מגפת הקורונה (2019–2020)|קורונה]] ([[2019]]–[[2020]]). ואולם, ההסגר שימש עוד מימים ימימה ככלי לצמצום ההדבקה במחלות, [[מאה (זמן)|מאות שנים]] לפני גילוי ה[[חיידק]]ים וה[[נגיף|נגיפים]]. למשל, עוד ב{{ה|מאה ה-14}}, עם פרוץ [[המגפה השחורה]], נקבע על ידי הרשויות ב[[ונציה]] הסגר על [[ספן|מלחים]]. כל צוות מלחים חויב בהסגר על [[ספינה|ספינתו]] לתקופה של ארבעים [[יממה|ימים]], בטרם יוכל לרדת ל[[חוף]]. למעשה, המקור ה[[אטימולוגיה|אטימולוגי]] של ה[[מילה (בלשנות)|מילה]] "הסגר" ב[[אנגלית]] – quarantine – הוא במילה ה[[איטלקית]] quarantino, שפירושה [[40 (מספר)|ארבעים]]
 
==קטעים שהוחלט להסיר==