ויקיפדיה:הידעת?/המערכת

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכתעריכה

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

  1. להגיב ולהחיות דיונים
  2. ארכובים לארכיונים.
  3. לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
  4. לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
  5. לענות למכתבים למערכת
  6. לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבניתעריכה

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.


שיא ישראלי באתלטיקה טוב יותר מהשיא האמריקאיעריכה

ארצות הברית נחשבת לאחת המעצמות הגדולות בעולם באתלטיקה קלה אם לא הגדולה שבהן, בעוד ישראל נחשבת למדינה חלשה וממועטת הישגים בענף. עם זאת, ב-1972 נוצר מצב ייחודי בו השיא הישראלי במקצוע באתלטיקה קלה היה טוב יותר משיא ארצות הברית באותו מקצוע - זאת כאשר אסתר רוט-שחמורוב קבעה זמן של 13.17 שניות בריצת 100 מטר משוכות במקצה המוקדמות באולימפיאדת מינכן (1972), תוצאה טובה יותר מהשיא האמריקאי החדש שנקבע באותה אולימיפאדה. שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב, ששופר על ידה מספר פעמים עד שהתייצב על 12.93 שניות ב-1976, היה טוב מהשיא האמריקאי במשך שבע שנים תמימות - רק ב-1979 הצליחה אצנית אמריקאית לרדת מגבול ה-13 שניות בריצה זו, ולקבוע תוצאה טובה יותר מהשיא הישראלי. כיום שיא העולם בריצה זו (12.20 שניות) מוחזק בידי אמריקאית (קנדרה הריסון), ואילו שיאה הישראלי של רוט-שחמורוב נשבר רק ב-2002 בידי אירנה לנסקי. שיאה הישראלי של לנסקי, שמחזיק מעמד עד היום (2022), מפגר אחרי השיא האמריקאי, שהוא גם שיא העולם, בהפרש גדול של 60 מאיות השנייה

שובץ בתבנית:הידעת? 186. לשיבוץ ב-16 באפריל, יום הולדתה ה-70.

חייל האס אס, שהפך לקצין בצה"ל, שהפך ל...עריכה

עם סיום מלחמת העולם השנייה, חייל האס אס הנאצי, פדוי השבי, אולריך שנפט, ראה את גרמניה כחורבה, שעדיף לברוח ממנה. מִשֻּׁתָּפוֹ היהודי לחדר השכור, במינכן, הוא למד על ארגוני צדקה, הסועדים ניצולי שואה, וזייף זהות יהודית בשם "גבריאל זיסמן". "זיסמן" עלה ארצה באניית מעפילים, התגייס לארגון ההגנה, והפך לקצין תותחנים בצה"ל (בתמונה). אולם הקריירה הצבאית שלו נקטעה, כשבבידוק ביטחוני התברר, שבערב של שכרות, הוא הציג לחבריו את צילומו במדים נאציים. בינתיים, גרמניה התאוששה מבחינה כלכלית, ושנפט שאף לחזור אליה. אלא של"זיסמן" הייתה רק אזרחות ישראלית, ובתחילת שנות ה-50, ישראל וגרמניה היו מדינות אויב. "זיסמן" עבר לגור עם זוג עולים חדשים מגרמניה, הפך למאהב של האישה, וניסה להגר לגרמניה יחד איתה. אולם הדרכון הגרמני שלה איפשר רק לה להיכנס לגרמניה. "זיסמן" ניסה להשיג דרכון מצרי, על ידי גיוס לשירות מצרים, כמרגל בישראל. הוא נחת בישראל בזהות מזויפת חדשה, כ"דוד ויזברג", אך נתפס מיד בידי השב"כ. הוא ישב חמש שנים בכלא רמלה בעוון גילוי סודות צבאיים, ומאז נעלמו עקבותיו.

מי שמתייחס להוראה כאל תפקידם המשני של המדענים, אולי טועהעריכה

בשנת 1863 התמנה דמיטרי מנדלייב לפרופסור לכימיה. כמורה, חסר לו ספר לימוד מעודכן, וכשניסה לכתוב ספר כזה, לא הצליח להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר אז בדיסציפלינה. מראשית המאה ה-19 ועד מחציתה הוכפל מספר חומרי היסוד הכימיים המוכרים, אך הידע שהצטבר עליהם היה מגובב. מנדלייב סרב להאמין שהעולם מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים רבים מגוונים. הוא חיפש סדר ופשטות. מנדלייב אהב לשחק סוליטר, וגם למחקר ניגש כאל משחק קלפים. לכל אחד מ-63 היסודות שהכיר הוא הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ופרש את הקלפים שוב ושוב בדרכים שונות. בפברואר 1869, גילה מנדלייב שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומייםאטום המימן, שלו ייחס את הערך 1, ועד ליסוד עופרת - שהאטום שלו כבד ממימן פי 207), הם מתחלקים, באופן מחזורי, לקבוצות עם תכונות חומר דומות. כך, בשל צורך דידקטי, מנדלייב ניסח את אחד מפריטי המידע החשובים והשימושיים ביותר לכימאים – הטבלה המחזורית

קטעים שהוחלט להסירעריכה

  • לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.


קטעים ללא הפניהעריכה