חיים ויצמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישורים פנימיים |
מ הוספת קישור לשומר ראש |
||
שורה 149:
בזמן ועידת השלום התקבל לראיון אצל נשיא ארצות הברית, [[וודרו וילסון]], בו הסביר את עמדת היהודים בארץ ישראל ואת הצורך במתן המנדט על הארץ לבריטניה.{{הערה|שם=רוז 126}} ב-27 בפברואר הופיע בפני "מועצת העשרה", המועצה העליונה של הוועידה. למשלחת הציונית צורף, על פי דרישת צרפת, סילוין לוי, שתקף את ההצעות הציוניות שלאחר הצהרת בלפור ואת רעיון הבית הלאומי. ויצמן, בתגובה, התבקש להגדיר את "הבית הלאומי" והשיב לטענותיו של לוי, בנאום שבלפור תיארו כ"אבחת חרב". בצאתם מאולם הדיונים, סירב ויצמן ללחוץ את ידו של לוי ואמר לו: "אדוני ביקש לבגוד בנו".{{הערה|[[#רוז|רוז]], פרק ט, עמ' 127–128.}}
ביוני 1919 נפגש לראשונה בלונדון עם שופט העליון האמריקאי ומנהיג ציוני אמריקה, [[לואי ברנדייס]], שהיה למתחרהו הרציני היחיד על כס ההנהגה הציונית.{{הערה|שם=רוז 131|[[#רוז|רוז]], פרק י, עמ' 131–132.}}{{ש}}
באוקטובר 1919 שב ויצמן לארץ ישראל. בקשתו להיכנס אליה נדחתה על ידי שלטונות הצבא הבריטי, אולם הקולונל [[ריצ'רד מיינרצהגן]] עקף אותם וסידר את הכניסה ישירות עם משרד החוץ. ויצמן נפגש עם אישים רבים מדי יום ולראשונה בחייו שכר [[שומר ראש]], אברהם שפירא.{{הערה|שם=רוז 128–129|[[#רוז|רוז]], פרק ט, עמ' 128–129.}}{{ש}}
בינואר 1920 שב ללונדון ופנה אל לויד ג'ורג', שיכלול בתחום המנדט את מקורות [[הליטני]] ואת [[פרשת המים]] של [[החרמון]]. בסוף מרץ שב לארץ ישראל. ב-10 באפריל 1920 פרצו [[מאורעות תר"פ]]. ויצמן שיגר שני מברקים אל לויד ג'ורג', בהם דרש להקים ועדת חקירה וטען כי רוב הפקידים הבריטים בארץ ישראל רואים בהצהרת בלפור טעות מדינית ופועלים בהתאם. ויצמן זעם על מאסרו של [[זאב ז'בוטינסקי]], אך סירב לנקוט צעדים דחופים שיביאו לשחרורו, לטובת משא ומתן ממושך. עם זאת, מאוחר יותר עשה מאמצים לבטל את הרשעתו.{{הערה|שם=רוז 128–129}}{{ש}}
באפריל 1920 פעל מאחורי הקלעים של [[ועידת סן רמו]], אשר עסקה בעתיד השטחים של [[האימפריה העות'מאנית]] לשעבר. כישוריו הדיפלומטים נדרשו גם לשם הבטחת אזכורה של הצהרת בלפור בכתב המנדט שניתן לבריטניה על ידי חבר הלאומים. בכך הוענקה לציונות הכרה בינלאומית מחייבת.
| |||