המשכן לאמנות על שם חיים אתר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אויר ⟸ אוויר (באמצעות WP:JWB) |
ויקיזציה - הסרת טענות בעייתיות מאוד לגבי מוסדות אמנות אחרים ללא ביסוס, או טענות אחרות שנועדו להאדיר את המשכן ללא מקור מהימן. צר לי, זהו לא עלון פרסומי. |
||
שורה 19:
|אתר אינטרנט=[http://www.museumeinharod.org.il www.museumeinharod.org.il]
|תאריך הקמה=[[1937]]}}
'''המשכן לאמנות, עין חרוד על שם [[חיים אתר]]''', מחלוצי
ראשיתו של המוזיאון ב"פינת אמנות"
{{ציטוט|תוכן=ביסודה של עין-חרוד קיבלנו על עצמנו דבר גדול מאוד, גם למעננו וגם למען ילדינו, הבאים לרשת את אוצרותינו הרוחניים ולהמשיך על יסוד זה את בניינה. לכן מחויבים הננו להעמיק את היסודות הרוחניים של חיינו, לחנך את עצמנו תוך חיים באמנות, כי אם לא זאת – נשקע תוך קטנוּת החיים והיא תכריע אותנו. [...] כי בניין האמנות – הוא גם בנין החיים בתוכנו|מקור=חיים אתר, פריז, מכתב לחברי עין-חרוד, 1938.|מרכאות=כן}}
הרוח החיה בהקמת המשכן היה חבר עין חרוד [[אהרן ציזלינג]] (1964-1901), עיקר עיסוקו היה בהשגת משאבים לבניית המוזאון
בשנת 1948 נפתח חלקו הראשון של מבנה הקבע. האדריכל [[שמואל ביקלס]] (1975-1909) תכנן יצירה ארכיטקטונית
בעיצומו של תהליך הבנייה של המשכן התחולל [[הפילוג בקיבוץ המאוחד|הפילוג בקיבוץ המאוחד (1952)]], במהלכו התחלק עין חרוד לשני קיבוצים: עין חרוד איחוד ועין חרוד מאוחד. באופן חריג נשמר המוזיאון כמוסד משותף של שני הקיבוצים ומרחב המוזיאון היה למקום של מפגש וחוויית יחד בין החברים.
שורה 36:
אוספי המוזיאון כוללים פריטי [[יודאיקה]] מקהילות ישראל ממזרח וממערב ויצירות אמנות מ[[המאה ה-19]] עד לימינו בתחומי הפיסול, הציור, הגרפיקה והצילום.
תערוכות מתחלפות מרכזיות במוזיאון עסקו במספר מגמות: חשיפת צורות מדיה שלא נחשבו בארץ כ"אמנות", למשל, [[אמנות סיבים]] (חומר "רך") או צילום. במסגרת זו התקיימו ב[[שנות השמונים]] ובראשית [[שנות התשעים]] במשכן ה[[ביאנלה|ביאנלות]] לצילום
תערוכות עכשוויות{{דרושה הבהרה|סיבה=עכשווי בתוקף לאיזו שנה?}} מוצגות בשילוב תצוגת אוסף הקבע של האמנות היהודית ומוקדשות תערוכות לאמני "הדור האבוד" שיצירתם אבדה או נשכחה בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]].
באוסף המוזיאון שמורים עיזבונותיהם של [[מירון סימה]], [[רפי לביא]], [[מאירה שמש]] ו[[מאיר אגסי]] וכן עזבונות אמנים נוספים המשמעותיים לאמנות יהודית וישראלית. כחלק מתצוגת קבע פעילה במוזיאון עוצבו "מרחבי זיכרון" המשמשים מרכז לפעילות, עיון ומחקר: אגף מיוחד בספריית המוזיאון מוקדש ל"מוזיאון, ספריה, ארכיון מאיר אגסי" שעזבונו שמור במוזיאון. עבודתו של אדריכל המשכן, [[שמואל ביקלס]], מוצגת ב"חדר העבודה של ביקלס" המהווה מרכז מחקר ותיעוד של האדריכלות הקיבוצית.
=== אמנות יהודית ===
בחזון המייסדים של המשכן עמד שימורה של אמנות יהודית ויצירה של אמנים יהודים מרחבי העולם, בעיקר על רקע החורבן של יהדות אירופה במהלך השואה. חיים אתר יצר קשר
חיים אתר עסק בכינוס ביטוייה השונים של היצירה היהודית לדורותיה ולאחריו פעל ברוח זו זוסיא עפרון. במובן זה סימן המשכן דרך עצמאית ושונה מדרכם של [[מוזיאון תל אביב]] ו[[מוזיאון ישראל]] שאימצו לאחר מכן תפיסה הרואה סתירה בין אמנות גבוהה ליהדות
סמוך לפתיחתו של המשכן לאמנות בבניינו החדש, כאשר האוסף שכן עדיין בצריף, פורסם עלון חדש למוזיאון ובו צוין כי "במשכן כבר מרוכזות מיצירותיהם של מרבית היהודים הפזורים בארצות תבל ומשוועים לגבולם" ברשימה של אמנים שעבודותיהם התקבלו לאוסף המוזיאון נמנו בשנת 1948 שמותיהם של 115 ציירים ופסלים, כולם אמנים יהודים מוכרים מהולנד, גרמניה, רוסיה, מזרח אירופה, צרפת, אנגליה, ארצות הברית, אוסטרליה וישראל, ועוד אוסף נרחב של אמנות עממית מכל תפוצות ישראל. בתערוכת הפתיחה של המבנה החדש הוצג אוסף מייצג של המוזיאון. בין האמנים החשובים הכלולים באוסף: מרוסיה: לויתן{{דרושה הבהרה}}, פסטרנק{{דרושה הבהרה}}, מהולנד: [[יוסף ישראלס|יזראלס]], מפולין: [[מאוריציו גוטליב]], מגרמניה: [[לסר אורי]], [[מקס ליברמן]].
שורה 69:
=== האור הטבעי במוזיאון ===
המשכן לאמנות עין חרוד מוכר כיום בעולם כיצירת מופת אדריכלית של מוזיאון המבוסס על אור טבעי{{דרוש מקור|סיבה=מוכר בעולם?}}. בכל חללי המוזיאון שוררת אווירה מיוחדת שנובעת ממופעי אור מגוונים החודר למבנה במערכת מורכבת של תקרות וחלונות עיליים. כדי להבין את הרעיונות האדריכליים המקוריים של ביקלס על המבקר להרים עיניו לתקרה ולגלות את האופן שבו קמרונות הבטון מחזירים את האור הנופל עליהם מהחלונות הנסתרים. המבנה מציג מסלול עקבי של שכלול בפתרונות האור הטבעי, ויש בו יותר משמונה סוגים שונים של חלונות עליונים המתייחסים לרוחות השמים, כיווני האור והבקרה על כמות ואופן החדרתו לחלל.
=== מרכז ביקלס ===
בשנת 2007 הועבר למוזיאון אוסף השרטוטים האדריכליים של [[שמואל ביקלס]]. משפחת ביקלס תרמה את עיזבונו האדריכלי, את הספרייה המקצועית
== תערוכות ==
מבחר תערוכות
* 2018 מאוצרות המשכן לאמנות, לציון 80 שנים למוזאון, אוצר יניב שפירא
שורה 102:
*2009 [[הדר גד]] - "גוש, חלקה, שורה", אוצרת [[גליה בר-אור]]
*2008 "העשור הראשון" הגמוניה וריבוי. 60 שנות אמנות בישראל. אוצרים ד"ר [[גליה בר אור]] וד"ר [[גדעון עפרת]].
*2007 "[[מיכאל דרוקס]] - מסעות בדרוקסלנד" אוצרת [[גליה בר אור]]
*2006 [[רות שלוס]]
*2005 "[[הנרי שלזניאק]]" אוצרת [[גליה בר אור]]
| |||