היסטוריה של תימן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←התקופה האסלאמית: תיקון קישור |
|||
שורה 15:
==התקופה האסלאמית==
[[קובץ:Map of expansion of Caliphate.svg|שמאל|ממוזער|250px|תקופת שלטון הח'ליפים {{מקרא|#a1584e|התרחבות תחת [[הנביא מוחמד]], 622-632}} {{מקרא|#ef9070|התרחבות תחת הח'ליפים ישרי הדרך, 632-661}} {{מקרא|#fad07d|התרחבות תחת הכליפים של שושלת של [[בית אומיה]], 661-750}}]]
בניגוד לאזור [[מכה]] ו[[אל-מדינה|מדינה]] שב[[סעודיה]] שם התחוללו מלחמות קשות במסגרת התפשטות האסלאם, הכיבוש האסלאמי בתימן לא היה כרוך במלחמות רחבות היקף. החמיירים קיבלו עליהם ללא התנגדות רבה את דת מוחמד. על פי מקורות האסלאם מוחמד הורה למפקדי צבאו בתימן לא לכפות את הדת החדשה על היהודים והנוצרים, כנראה עקב מעמדם החשוב בכלכלה. ב-250 השנה הראשונות לאחר הופעתו, האסלאם המשיך להיות בתימן במעמד של חוסר עצמאות. בתקופה זו הייתה תימן מחוז נידח של הח'ליפות המוסלמית, גם כאשר דמשק הייתה בירתה תחת השושלת האומיית (עד [[750]]) וגם כאשר [[בגדאד]] הייתה בירתה (תחת [[בית עבאס]]).
העובדה שתימן הייתה רחוקה ממרכז הח'ליפות ב[[בגדאד]] גרמה שבמאה התשיעית כבר נחלש כוחו של הנציב מטעם השלטון המרכזי. שושלת בני יעפור המקומית ([[847]]-[[998]]) הפכה באותה עת להיות גורם הכוח העיקרי שמרכזו בצנעא. במקביל במקומות שונים בארץ הוחזק השלטון המרכזי בידי משפחות חשובות, כגון הזיידים במרכזם בזביד ([[819]]-[[1018]]). מאבקים מרים פרצו בעיקר בין התאגדויות השבטים בצפון הארץ, עד שראשיהם החליטו לזמן את ראש הזרם הזיידי, מצאצאי [[הנביא מוחמד]], האימאם יחיא בן חוסיין שנודע לימים בכינויו אלהאדי אלי אלחק. יחיא הגיע לצפון תימן מאזור מכה ומדינה כדי לפשר בין השבטים ובכך הקים את המדינה הזיידית בתימן, שהתקיימה בגלגולים שונים עד מלחמת האזרחים ב-[[1962]].
| |||