קאנון (כלי נגינה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ראיון עם ==> ריאיון עם
שורה 83:
טכניקת הנגינה השתנתה מאוד לאורך השנים. מציורים שונים ניתן ללמוד כי הקאנון הוחזק בעבר בצורה אופקית, בדומה ל[[גיטרה]]. כיום, הקאנון מונח בצורה אנכית על ברכיו של הנגן, או על גבי מעמד.
 
על מיתרי הקאנון פורטים בעזרת [[מפרט]]ים, עשויים קרן, שריון צב, [[שנהב]], קליפת אגוז קוקוס, עצם או פלסטיק אשר מוחזקים על האצבעות המורות בעזרת טבעות מתכת או באמצעות ה[[ציפורן|ציפורניים]] בלבד. שריון צב הוא החומר המומלץ ביותר עקב יכולתו לספוג זעהזיעה, עמידותו לאורך שנים ושטח פנים מאוד חלק היוצר במפגש עם המיתרים צליל "נקי", אולם בשלהי שנות ה-70 החליט האו"ם על איסור סחר עולמי בחומר זה. למרות האיסור, עדיין ניתן למצוא מפרטים משריון צב, אך מחירם גבוה. הנגנים הטורקים נוהגים להשתמש במפרטים קשים מאד, לעומת הנגנים בארצות ערב אשר סגנון נגינתם מכתיב מפרטים רכים יותר. בטורקית נקרא המפרט "מיזרפ" (Mızrap), ובערבית רישה (ريشة). את המפרטים מחזיקים בזווית של בין 30 ל-45 מעלות על מנת שבזמן המגע עם המיתרים הם יפגעו בשלשת מיתרים בזמן הקצר ביותר ולא יצרו צליל "מקוטע".
 
[[קובץ:קאנון-נגינה.jpg|ימין|ממוזער|250px|נגינה בקאנון]]