בנק מזרחי טפחות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Migeo (שיחה | תרומות)
שורה 52:
במרץ 1979 רכש הבנק מההאפוטרופוס הכללי את "בנק שווייץ ישראל לסחר", לאחר הרכישה שם הבנק שונה ל"בנק למימון ולסחר"{{הערה|קודם לכן הבנק נודע בשמות: "בנק ארצי", "בנק מימון לישראל", "בנק [[שלמה נורוק|נורוק]] אידלזק", "בנק שרון לבנין ומסחר", ו-"בנק מרכזי לסחר"}} עד לשנת 1990 בנק זה היה לחברת בת שבשליטת מזרחי, ולקראת סוף שנה זו הוא מוזג לתוכה. בשנת [[1980]] רכש הבנק מהמדינה את בנק טפחות שהחל להתנהל כחברת בת של הבנק.
 
בשנת [[1983]], בעקבות [[משבר מניות הבנקים (ישראל, 1983)|משבר מניות הבנקים]], עבר הבנק ל[[חברה ממשלתית|בעלותה]] של [[ממשלת ישראל]]. רכישהרכישת בנק טפחות הכבידה על הבנק, ולבסוף, שבועות לאחר שמאיר פנה אל ראש הממשלה [[שמעון פרס]] ואמר לו כי הבנק עומד בפני [[פשיטת רגל]], ובסיוע יועצו של פרס, [[אמנון נויבך]], המפקחת על הבנקים [[גליה מאור]] ונגיד [[בנק ישראל]] ד"ר [[משה מנדלבאום]], הושג קו אשראי של 100 מיליון דולר שמנע את קריסת הבנק. לנוכח המלצות ועדת בייסקי נאלץ מנכ"ל הבנק, [[אהרן מאיר]], להתפטר, והוא הועמד לדין ונדון ל[[מאסר על תנאי]] של שנתיים ו[[קנס]] בסך 600,000 ש"ח.
 
בשנת [[1995]] החלה [[הפרטה בישראל|הפרטת]] הבנק וקבוצת [[משפחת עופר|עופר]]-[[מוזי ורטהיים|ורטהיים]] רכשה 26% מ[[מניה|מניות]]יו.{{הערה|שם=marker4144284|{{Cite news|url=http://www.themarker.com/markets/1.4144284|title=נמצאו המרוויחים הגדולים ביותר מחגיגת הנדל"ן הישראלית|newspaper=TheMarker|language=he|access-date=2017-06-05}}}} לאחר מכן הגדילה הקבוצה את החזקותיה בבנק ורכשה 51% ממניותיו, והמדינה מכרה את יתרת החזקותיה בבנק לעובדי הבנק (9%) ולציבור הרחב.