מוריד הטל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
'''מוֹרִיד הַטַּל''' (נ"א: '''הַטָּל'''; נקראת גם '''גבורות הטל''') היא הזכרה הנאמרת, למנהג רוב העדות, ב[[תפילת שמונה עשרה]] בימות ה[[קיץ]], ב[[ברכת גבורות]] (ברכת מחיה המתים), ומשבחת את [[הקב"ה]] על גבורתו בהורדת ה[[טל]] לעולם. בניגוד להזכרה המקבילה לימות החורף, "[[משיב הרוח ומוריד הגשם|מוריד הגשם]]", שהיא חובה הלכתית, אין חובה הלכתית להזכיר טל בקיץ, ומדובר ב[[מנהג (יהדות)|מנהג]] בלבד.
נהוג להזכיר את הטל בכל זמן בו לא מזכירים גשם, דהיינו החל מ[[תפילת מוסף]] של היום הראשון של [[פסח]] עד לתפילת מוסף של [[שמיני עצרת]]. את תחילת הזכרת הטל מציינים באמצעות [[תפילת טל]].
==מנהג האזכרה==
על פי עיקר הדין, המופיע ב{{משנה|תענית|א|א}}, ישנו חיוב להזכיר בחורף את גבורות הגשמים (כלומר, גבורת הקב"ה בהורדת [[גשם]]) בתוך [[ברכת גבורות]]. לעומת זאת, הזכרת טל לא נזכרת כלל במשנה או ב[[תוספתא]]. הגמרא מציינת כי אין חיוב להזכיר את ה[[טל]] וה[[רוח]], אך ישנה רשות לעשות זאת, בין בקיץ ובין בחורף. הטעם לכך שאין חובה להזכיר את הטל והרוח היא בגלל שהם קבועים תמיד ואינם נעצרים.{{הערה|{{בבלי|תענית|ג|א}}.}} למרות זאת, במרבית המנהגים כיום נהוג להזכיר בקיץ את גבורות הטל במקום גבורות הגשמים.
ככל הנראה, כבר בזמן התלמוד נהגו בענין זה מנהגים שונים, ובעוד בבבל לא נהגו להזכיר טל בקיץ אלא רק השמיטו את הזכת הגשם, ב[[ארץ ישראל]] נהגו להחליף בקיץ את הזכרת הגשם באמירת "מוריד הטל" (או "משיב הרוח ומוריד הטל").{{הערה|מנהג זה משתמע מדברי ה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] {{ירושלמי|תענית|א|א|ללא=שם}}, וכן בנוסח [[הביננו]] שב{{ירושלמי|ברכות|ד|ג}}.}}{{הערה|{{אוצר החכמה|[[יונה פרנקל]]|מחזור לפסח כמנהג בני אשכנז לכל ענפיהם|602836|ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' טז–יז||עמוד=14}}; שמואל יששכר שפרכר, "בדין הזכרת טל", בתוך: '''מכתם לדוד: ספר זכרון הרב [[דוד אוקס]] ז"ל''', [[אוניברסיטת בר-אילן]], רמת גן תשל"ח, עמ' 46.|שם=פרנקלשפרכר}} גם ב[[תקופת הגאונים]] המשיך פיצול זה, ובסידורי הגאונים שמוצאם בבבל לא נזכרת אמירת מוריד הטל,{{הערה|יצחק סץ (מהדיר), '''[[סדר רב עמרם גאון]]''', [[מכון ירושלים]], ירושלים תשע"ד, [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600942489611&pagenum=112&book=603437 עמ' צ], באתר [[אוצר החכמה]] (ע"פ נוסח מרבית כתבי היד); '''[[סידור רב סעדיה גאון]]''', ירושלים תש"א, [https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1600942632586&pagenum=77&book=8149 עמ' יח, כ–כא].}} ולעומת זאת ב[[נוסח ארץ ישראל]] הזכירו מוריד הטל בקיץ כפי שנתגלה בסידורים ב[[גניזת קהיר]], הנהיגו לכבודה את [[תפילת טל]] ב[[פסח]] במקביל ל[[תפילת גשם]] ב[[שמיני עצרת]], וכנראה החשיבו את אמירת הטל כחובה מקבילה לחובת הזכרת הגשם. יתכן שמקורו של הבדל זה הוא במצב החקלאי בארץ ישראל, שבו הטל בקיץ, ובפרט בתחילתו, היה נחוץ במיוחד כדי למנוע את התייבשות התבואה מוקדם מדי, לעומת המצב החקלאי
▲החל מ[[תפילת מוסף]] של היום הראשון של [[פסח]] עד לתפילת מוסף של [[שמיני עצרת]] אומרים "מוריד הטל", לפי רוב המנהגים למעט אשכנז{{הערה|גם ב[[נוסח איטליה]] הישן לא אמרו מוריד הטל, עיין [http://www.hebrewbooks.org/44325 מחזור קמחא דאבישונא], בולונייא ש"א, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44325&st=&pgnum=30, עמ' 30], אבל במחזור שד"ל הוא מופיע.}}. לפי [[נוסח אשכנז]] לא אומרים דבר, אלא אומרים "מחיה מתים אתה רב להושיע, מכלכל חיים בחסד" וכו', ברם רוב{{הערה|ב[[קהילת וויען]] בירושלים לא אומרים מוריד הטל, וכן בעוד כמה מקומות אחרים.}} מתפללי נוסח אשכנז בארץ ישראל נוהגים לומר מוריד הטל בהשפעת [[נוסח הספרדים]] ו[[הגר"א]]. (יש שאומרים בקיץ: "משיב הרוח ומוריד הטל"{{הערה|סידור "אזור אליהו" על פי הגר"א, וכן הוא מנהג [[חסידות מונקאץ']] ועוד.}}.)
=== נוסח ההזכרה ===
שורה 38 ⟵ 39:
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{תפילת העמידה}} [[קטגוריה:תפילת העמידה]]
[[קטגוריה:קיץ]]
| |||