ישיבת וולוז'ין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לגלאזגו |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 30:
'''ישיבת וולוז'ין''' (בשמה הרשמי '''ישיבת עץ חיים''', וכונתה תדיר '''אם הישיבות''') הייתה ישיבה שפעלה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית. הישיבה שימשה כאב טיפוס למבנה ה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאיות]] שבאו אחריה. הישיבה נוסדה על ידי רבי [[חיים מוולוז'ין]], [[רב מובהק|תלמידו המובהק]] של [[הגר"א]], ב-[[תקס"ב]] ([[1802]]) ב[[שטעטל|עיירה]] [[וולוז'ין]] שב[[גוברניית מינסק|פלך]] [[מינסק]] (ב[[רוסיה הלבנה]]), ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (מאז חלוקת ברית המועצות ב[[בלארוס]]), והתקיימה עד [[תרנ"ב]] ([[1892]]). בשנת [[תרנ"ה]] ([[1895]]) נפתחה הישיבה מחדש על ידי הרב [[רפאל שפירא]] והתקיימה עד תקופת [[השואה]].
==היסטוריה==
===יסוד הישיבה ===
בראשית המאה ה-19, לאחר פטירתו של רבו, ייסד ר' חיים את ישיבת עץ חיים בוולוז'ין ובכך הפך לאבי ה[[ישיבה|ישיבות]] ה[[ליטאים (זרם)|ליטאיות]] הגדולות. לקראת ייסודה של הישיבה, יצא ר' חיים ב[[עשרת ימי תשובה]] שנת [[ה'תקס"ג]], במכתב גלוי אל "אוהבי התורה" בליטא, ובו הכריז על הקמת הישיבה{{הערה|1= המכתב התפרסם לראשונה בירחון [[הפלס (ירחון)|הפלס]] שנה שנייה, חוברת שלישית (טבת [[תרס"ב]]), בשם "לחוקרי קדמוניות", עמ' 140–143, המכתב נדפס גם ב'תולדות ר"ח מוואלוזין', מאת הרב מ. ש. שמוקלר ווילנא תרסי'ט, מעמ' 38, וב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22556&st=&pgnum=185&hilite= מקורות לתולדות החנוך בישראל, מאת הר"ש אסף, כרך - ד', ירושלים תש"ג, עמ, ק"ע]. }}.
שורה 37 ⟵ 38:
הישיבה הוקמה על ידי רבי חיים על פי הדרכת [[הגר"א]], במטרה לרכז בתוכה את טובי ה[[לימוד תורה|לומדים]] בליטא. בעיתונים שפורסמו באותה תקופה נכתב שלא ישלחו לוולוז'ין תלמידים שלא יודעים ללמוד לבדם דף [[גמרא]], [[רש"י]] ו[[תוספות]] (הנקרא בלשון הישיבות [[גפ"ת]]).
===תקופת הנצי"ב===
==סדר הלימוד בישיבה==▼
בקיץ 1886 נשרף מבנה הישיבה בשריפה הגדולה שפקדה את העיירה וכילתה את חציה{{הערה|{{הצפירה|נפתלי צבי יהודה ברלין|וולאזין|1886/07/16|00104}}}}.
פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[סיני ועוקר הרים|עיון ובקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע{{הערה|לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר}}. בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. לרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) רבים מתלמידי ישיבת וולוז'ין ידעו כבר בגיל ארבע עשרה ש"ס, מה שהעניק להם בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי [[חיים מבריסק]].▼
===שקיעת הישיבה===▼
רבי [[ברוך הלוי אפשטיין]] מספר בספרו "מקור ברוך" ש[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ([[הנצי"ב]]-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר ל[[גפ"ת]] כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר, וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנות לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות.▼
{{ערך מורחב|אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין}}▼
בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ה[[התיישבות]] ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת "[[חובבי ציון]]", [[אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין|הוקמו אגודות סתרים]] של "חיבת ציון" בישיבה. הראשונה נוסדה בשנת [[תרמ"ה]] בשם "[[נס ציונה - אגודת סתר ציונית|נס ציונה]]" (שהרוח החיה שבה היה הרב [[איסר זלמן מלצר]]), שלא בידיעת הנצי"ב, ונסגרה לאחר שהמשטרה גילתה את פעולתה, והשנייה בשם "נצח ישראל" נוסדה בשנת [[תר"ן]] בידיעתו.▼
▲==שקיעת הישיבה==
לאחר שהנצי"ב ביקש למנות את בנו הרב חיים (שהיה הרב של [[מוסקבה]]) לראשות הישיבה במקומו, ניסו קבוצת יהודים חברי [[תנועת ההשכלה]] לגרום לסגירת הישיבה, ולשם כך הלשינו לשלטונות שבישיבה אין [[לימודי חול]]. שר ההשכלה, שבדק את המצב, החל לתבוע שהישיבה תעמוד בעיקר בדרישה של לימוד של [[רוסית|השפה הרוסית]], אך לאחר שתביעה זו לא התממשה על פי רצונו, הוא הפעיל לחץ בלתי פוסק על הנצי"ב, דבר שהביא לסגירתה של הישיבה, ב[[ה' בשבט]] [[ה'תרנ"ב]] ([[1892]]).
שורה 61 ⟵ 56:
עם השנים נעשו במבנה הישיבה שימושים שונים (למשל, [[קונדיטוריה]]). נכון לחורף 2015, הרשויות המקומיות העבירו את מבנה הישיבה לאיחוד הקהילות היהודיות הדתיות ברספובליקת בלארוס (ИРО).
▲==סדר הלימוד בישיבה==
▲פרטים מדויקים על דרכה הלימודית של הישיבה ישנם רק מימי [[הנצי"ב]], ולפיהם שילבה הישיבה לימודי [[סיני ועוקר הרים|עיון ובקיאות]] ברמה גבוהה. בישיבה הקפידו על סדר לימוד בקיאות בו למדו את כל ה[[תלמוד|ש"ס]] בהספק של דף ליום בימי השבוע, וחזרה על כל דף שתים עשרה פעם בממוצע{{הערה|לפי עדות הרב איסר זלמן מלצר}}. בימי שישי למדו את פירוש ה[[רא"ש]] על חמשת הדפים שלמדו כל השבוע. לרוב התלמידים הייתה נקודת פתיחה טובה בלימוד ולפי עדות ה[[ישראל מאיר הכהן|חפץ חיים]] (שרבו היה מתלמידי ישיבת וולוז'ין) רבים מתלמידי ישיבת וולוז'ין ידעו כבר בגיל ארבע עשרה ש"ס, מה שהעניק להם בסיס לימודי רחב לקראת הלימוד בישיבה. על בסיס זה היוותה הישיבה את המוקד להתפתחות העיון האשכנזי המרכזי בישיבות עד היום, על בסיס שיטת הלימוד המחודשת של רבי [[חיים מבריסק]].
▲רבי [[ברוך הלוי אפשטיין]] מספר בספרו "מקור ברוך" ש[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] ([[הנצי"ב]]-דודו) לא הרשה לתלמידים ללמוד מעבר ל[[גפ"ת]] כלימוד ראשוני. ישיבת וולוז'ין הייתה "ישיבה ללא הפסקה" והתקיימו בה משמרות לימוד עשרים וארבע שעות ביממה. בישיבה התקיים פולמוס בנוגע ללימוד המוסר, וכאם הישיבות הליטאיות הנאמנות לדברי הגר"א התנגדו בישיבה זו לחסידות.
▲{{ערך מורחב|אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין}}
▲בתקופת כהונתו של הנצי"ב, שרחש אהדה רבה למפעל ה[[התיישבות]] ב[[ארץ ישראל]], והיה חבר פעיל בתנועת "[[חובבי ציון]]", [[אגודות סתר ציוניות בישיבת וולוז'ין|הוקמו אגודות סתרים]] של "חיבת ציון" בישיבה. הראשונה נוסדה בשנת [[תרמ"ה]] בשם "[[נס ציונה - אגודת סתר ציונית|נס ציונה]]" (שהרוח החיה שבה היה הרב [[איסר זלמן מלצר]]), שלא בידיעת הנצי"ב, ונסגרה לאחר שהמשטרה גילתה את פעולתה, והשנייה בשם "נצח ישראל" נוסדה בשנת [[תר"ן]] בידיעתו.
== כולל בראדסקי==
| |||