הבדלים בין גרסאות בדף "מוח"

אין שינוי בגודל ,  לפני 8 חודשים
מ
מ (ניסוח)
גם [[פילוסוף|פילוסופים]] [[יוון העתיקה|יוונים]] מסוימים לא ייחסו למוח תפקיד חשוב. [[אריסטו]] סבר שהמוח אינו אלא אזור קירור המצנן את אדי ה[[חום (פיזיקה)|חום]] הנפלטים מה[[לב]]. הוא טען שבמהלך השינה, עולים האדים מן הלב אל המוח, מתקררים, ויורדים חזרה אל הלב. את חוסר חשיבותו של המוח הוא הוכיח בהתבסס על ניסויים בעריפת ראשי [[תרנגול הבית|תרנגולות]] אשר המשיכו לפרפר ולא מתו לאלתר. [[אפלטון]], לעומת זאת, טען שהחשיבה מתבצעת במוח, בהתבסס על כך שזהו האיבר הגבוה ביותר בגוף האדם, ולכן הקרוב ביותר ל[[מיתולוגיה יוונית|אלים]].{{הערה|מחשבות אודות המוח, פרץ לביא, האוניברסיטה המשודרת, 1989|ימין=כן}}
 
השינוי בתפיסות אלה הגיע מצפייה ב[[מלחמה|מלחמות]] ה[[גלדיאטור]]ים ב[[רומא העתיקה]]. מספר חוקרים ו[[רופא]]ים החלו לראות קשר בין פגיעות המוח של הגלדיאטורים לבין שינויים שונים בהתנהגותם. כמו כן נמצא קשר בין פגיעה בחוט השדרה לבין איבוד תחושה או [[שיתוק]]. הרעיון שהלב אינוהינו "מקום מושבה" של ה[[נפש]] האנושית הלך ונעשה נפוץ יותר ויותר. חכם הרפואה [[גלנוס]] סבר ששלושת האיברים הראשיים הם: הלב, המוח והכבד. לדעתו, החושים, התנועה, הדמיון, הזיכרון והחשיבה נובעים מן המוח. הוא גם הכיר בחשיבותו העצבית של חוט השדרה.
 
ב[[ימי הביניים]] נאסרו ניתוחי מוח בידי [[הכנסייה הקתולית|הכנסייה]]. ההתערבות ה[[כירורגיה|כירורגית]] המקובלת באותה עת נעשתה בידי ספרים נודדים שערכו חתך בגולגולת במקרים של [[מחלת נפש]] והוציאו ממנה את "אבן השיגעון".