לוי אשכול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 186:
 
[[קובץ:22 - LeviEshkol&LyndonJohnson@WhiteHouse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוי אשכול ו[[נשיא ארצות הברית]], [[לינדון ג'ונסון]], בביקורו של אשכול ב[[הבית הלבן|בית הלבן]], 1964]]
בזירה הבינלאומית הגיע אשכול להישגים. ה[[אפיפיור]] [[פאולוס השישי]] ביקר בארץ ב-5 בינואר 1964 – ביקור ראשון מסוגו, שסוקר בהרחבה ב[[תקשורת המונים|בתקשורתתקשורת]] העולמית. היחסים עם [[ארצות הברית]] הלכו והשתפרו. במרץ 1964 החליטה הכנסת לכונן יחסים רשמיים עם [[גרמניה המערבית]]. בזמן שהופעל לחץ כבד מצד [[מדינות ערב]] על גרמניה, ואף על פי שרבים בארץ חשבו כי טרם הגיעה השעה לכונן יחסים עם גרמניה, פחות מעשרים שנה מאז [[השואה]], עלה בידי אשכול להעביר בכנסת את ההכרעה ההיסטורית בעניין זה. ב-19 באוגוסט 1964 הגיש [[שגריר]]ה הראשון של גרמניה, ד"ר [[רולף פאולס]], את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] לנשיא המדינה. במאי 1964 ביקר אשכול ביקור ממלכתי בארצות הברית, כראש הממשלה הישראלי הראשון המתקבל לביקור ממלכתי בארצות הברית. הוא הניח את התשתית ליחסים של שיתוף פעולה עם הנשיא [[לינדון ג'ונסון]], שעזרו למדינת ישראל בשנים שלאחר מכן.
באפריל 1964 קיבל בן-ציון שקולניק, אחיו הצעיר של אשכול, היתר לצאת מ[[ברית המועצות]] כדי להיפגש עם אחיו בישראל.{{הערה|יוסי גולדשטיין, '''אשכול - ביוגרפיה''', עמ' 478.}}
היחסים עם [[ארצות הברית]] הלכו והשתפרו. במאי 1964 ביקר אשכול ביקור ממלכתי בארצות הברית, כראש הממשלה הישראלי הראשון המתקבל לביקור ממלכתי בארצות הברית. הוא הניח את התשתית ליחסים של שיתוף פעולה עם הנשיא [[לינדון ג'ונסון]], שעזרו למדינת ישראל בשנים שלאחר מכן.
ב-1 ביוני נפגש עם ג'ונסון ב{{ה|בית הלבן}}.{{הערה|יוסי גולדשטיין, '''אשכול - ביוגרפיה''', עמ' 479.}}
 
בזירה הפוליטית הפנימית הביאה אישיותו של אשכול לפיוס ורגיעה. בניגוד להתנגדותו רבת השנים של בן-גוריון, הסכים אשכול ל[[חלקת משפחת ז'בוטינסקי|העלאת עצמות]] [[זאב ז'בוטינסקי]] לישראל, וקבורתן בטקס ממלכתי ב[[הר הרצל]] ב-9 ביולי 1964. באווירה של התקדמות שקטה, צוינו אירועים כהתחלת אִכלוס העיר [[כרמיאל]], הקמת [[מגדל שלום]], [[המכביה]] השביעית, והתחלת הניסיונות להפעלת [[הטלוויזיה הישראלית]].