סליחות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 13:
דרך היווצרות הסליחות אינה ידועה. ייתכן שמעמדים מיוחדים של בקשת רחמים התקיימו כבר ב[[תקופת בית שני]] וב[[תקופת התלמוד]], אך אין עדויות מתקופות אלה על מעמדי סליחות בצורה המוכרת כיום. גם מפייטני ארץ ישראל הקלאסיים ([[יניי]], [[אלעזר בירבי קליר]]) לא ידועות כל עדויות על אמירת סליחות או כתיבת פיוטי סליחות. כתיבת סליחות מתועדת לראשונה אצל פייטני איטליה ב{{ה|מאה התשיעית}} ([[שפטיה בן אמיתי]], [[סילנו]], [[אמיתי בן שפטיה]]) ואצל חכמי בבל ב{{ה|מאה העשירית}}, כ[[רב סעדיה גאון]]. אולם בתקופה זאת כבר מופיעות הסליחות כדבר מובן מאליו, וב[[סדר רב עמרם גאון]] ו[[סידור רב סעדיה גאון]] סליחות הן חלק מרכזי ב[[תפילות יום הכיפורים]] ושאר התעניות, ואף מוגדרות על ידם כ"חובת היום".{{הערה|{{מאמר|שולמית אליצור|למקורם של פיוטי הסליחות|קישור=https://openscholar.huji.ac.il/sites/default/files/jstudies/files/_file_1502018221.pdf|תרביץ|פד [ד]|תמוז תשע"ו|עמוד=503}}.}}
אמנם, בתקופת הגאונים היו שני מעמדי תפילה שונים ונפרדים, ועקב התערבותם במנהג המאוחר, לעתים מכנים את שניהם בטעות "סליחות". האחד, המכונה "סליחות" היה מבוסס על אמירת י"ג מידות הרחמים שוב ושוב (תמיד עם [[י"ג מידות#הקדמה לאמירתן של י"ג מידות|הקדמה מתאימה]]), כאשר נאמרו פיוטי סליחות מיוחדים בין אמירה אחת למשנה. בסוף המעמד נאמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]]. מעמד זה נערך רק ביום הכיפורים ובתעניות ציבור, והוא נאמר בתוך [[חזרת הש"ץ]] (ביום הכיפורים בברכת [[קדושת היום]], ובתעניות ב[[ברכת סליחה|ברכת סלח לנו]]). בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה נערכו מעמדי תפילה אחרים באשמורת הבוקר, שכונו "רחמין" או "אשמורות". מעמדים אלה, בניגוד לסליחות, אינם משולבים בתפילת החובה. במעמדים אלה לא נאמרו י"ג מידות שוב ושוב, ועיקרם היה אמירת פסוקים ותחינות פשוטות, ולעתים גם פיוטים בתבניות בסיסיות (בעיקר [[
==זמני אמירת הסליחות באלול ותשרי==
| |||