רמב"ן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 167:
''<nowiki/>'ועתה אני אפרש לכם למה אמרתי שאיני מאמין בזה דעו כי אנחנו יש לנו שלשה מינים של ספרים האחד הוא התנ"ך וכולנו מאמינם בו אמונה שלמה והשני הוא הנקרא תלמוד והוא פירוש למצוות התורה כי בתורה יש תרי"ג מצוות ואין בה אחת שלא נתפרשה בתלמוד ואנחנו מאמינם בו בפירוש המצוות עוד יש לנו ספר שלישי הנקרא מדרש ר"ל שרמוני"ש [דרשות] כמו שאם יעמוד ההגמון ויעשה שרמון אחד ואחד מן השומעין היה טוב בעיניו וכתבו וזה הס' מי שיאמין בו טוב ומי שלא יאמין בו לא יזיק'''
 
מציטוט זה משתמע שיחסו של רמב"ן לאגדות הוא כאל ספר לא נצרך ולא חשוב, אך מהסתכלות על שאר כתביו לתלמוד ולמקרא אנו מוצאים יחס חשוב לאגדות ולעתים אף לפסיקת הלכה, בעקבות כך יש שפירשו בכוונתו שאמר את זה לצורך הויכוח כדי להדוף טענותם אך ודאי שהוא עצמו לא סבר כן<ref>{{צ-מאמר|שם=לבקרת הוויכוחים של ר"י מפאריש ושל רמב"ן|קישור=|כתב עת=תרביץ ב ב|שנת הוצאה=|מחבר=יצחק בער}}</ref> פרשנים נוספים סברו שאין הוא אלא ממשיך דרך הגאונים ביחסם לאגדה באמרם 'אין סומכים על דברי אגדה' וציטוטים מעין אלו<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ירמיהו מלחי|שם=היבטיו ההיסטוריים והתאולוגיים של ויכוח הרמב"ן בברצלונה והיחס המשתקף ממנו על תוקפם של מדרשי חז"ל,היבטיו ההיסטוריים והתאולוגיים של ויכוח הרמב"ן בברצלונה והיחס המשתקף ממנו על תוקפם של מדרשי חז"ל,|כתב עת=שאנן שנתון המכללה הדתית לחינוך, חיפה, 13, 2008, עמ' 127-135‬.}}</ref> אך זוהי הסתכלות ספציפית על הוויכוח ואינו הסתכלות כוללנית על שאר כתביו, שלם יהלום פירש בדבריו שכל כוונתו שאין הם המדד להשקפות האמונה ולפסיקת ההלכה כי נאמרו בדרך דרש ולא בדרך פשט כי שבעים פנים לתורה.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שלם יהלום|שם=ויכוח ברצלונה ומעמד האגדה במשנת רמב"ן|כתב עת=ציון 69 (1) 25-43}}</ref>
 
ציטוטים נוספים מדבריו לדוגמא, באגרותיו כתב 'להחרים ולנדות ולשמת כל לשון המדברת גדולות אשר האלוהים יצמית המלעיג על ההגדות' ובפי' לתורה 'ואם אגדה היא נסבול הדוחק לקבלה'<ref>במדבר כו יג</ref> ועוד.