הרובע המוסלמי – הבדלי גרסאות

בשלהי [[תקופת בית ראשון]] היה חלק מהשטח, שעליו שוכן כיום הרובע המוסלמי, בנוי ומיושב.{{הערה|[[גבריאל ברקאי]], '''ספר ירושלים''' - תקופת המקרא, (עורכים: [[שמואל אחיטוב]] ו[[עמיחי מזר]]), המרכז לחקר תולדות ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטהו[[האוניברסיטה העברית בירושלים]], הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים 2000, עמ' 115.}} צפונית להר הבית שכנו [[מגדל חננאל]] ו[[מגדל המאה (מגדל קדום)|מגדל המאה]].{{הערה|'''ספר ירושלים''', תקופת המקרא, שמואל אחיטוב, [[עמיחי מזר]], המרכז לחקר תולדות ישראל ויישובה של יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, 2000, עמ' 120.}} [[ירושלים בתקופת בית שני|בימי בית שני]] נקרא אזור זה 'בית זיתא' על שם [[נחל בית זיתא]] הקטן שהקיף אותו. [[החומה השנייה]] הקיפה את אזור [[רחוב הגיא|הגיא]]. שאר חלקי האזור שבו שוכן כיום הרובע המוסלמי נכללו בעיר הבצורה עם הקמת [[החומה השלישית]]. בתקופת [[המרד הגדול]] והמצור שערכו גייסות [[הצבא הרומאי]] בראשותו של [[אספסיאנוס]] על ירושלים בשנת [[68]], היה האזור גזרתם של חיילי [[שמעון בר גיורא]].{{הערה|[[מיכאל אבי יונה]], '''אטלס כרטא לתקופת בית שני המשנה והתלמוד''', ירושלים, [[הוצאת כרטא]], 1979, עמ' 51, 75.}}