חיים ויצמן – הבדלי גרסאות

לקראת סוף מאי 1918 נסע ויצמן לפגישה עם [[פייסל הראשון|האמיר פייסל]], שעמד בראש הצבא הערבי ב[[עבר הירדן]], כדי להבהירלהסביר לו את עמדת הציונים לאחר הצהרת בלפור. יחד עם [[ויליאם אורמסבי-גור]], הוא הקיף את חצי האי [[סיני]] ב[[ספינת קיטור]] מ[[סואץ (עיר)|סואץ]] ל[[עקבה]]. לאחר שאורמסבי-גור חלה ב[[דיזנטריה]], המשיך ויצמן את מסעו בחברת הקולונל פירס צ'ארלס ג'ויס, הסוכן הבריטי בעקבה. הם רכבו על גמלים ונסעווהוסעו במכוניתברכב אל מפקדתולמפקדתו של פייסל בוואדי וחידה מצפון לעיר הנמל. שיחתם הייתה מוצלחת מאד., ויצמן כתב על פגישתו עם פייסלעליה: "הוא הערבי הלאומי האמיתי הראשון שפגשתי".{{הערה|שם=רוז 123|[[#רוז|רוז]], פרק ט, עמ' 123–124.}}{{ש}}

בתחילת אוקטובר 1918 שב ויצמן ללונדון. ב-11 בדצמבר נפגש שוב עם פייסל במלון קרלטון בלונדון. פגישה זו הובילה ב-[[3 בינואר]] [[1919]] לחתימת [[הסכם ויצמן-פייסל]], שקרא ל"שיתוף פעולה הדוק" בין הערבים ליהודים בפיתוח "המדינה הערבית וארץ ישראל", וקבע "גבולות מוגדרים וברורים" ביניהן. ההסכם חזה הגירה יהודית לארץ "בקנה מידה נרחב", תוך הגנה על זכויות ה[[פלאח]]ים הערבים, ואף הבטיח סיוע כלכלי יהודי לערבים וכן חזית יהודית-ערבית מאוחדת בוועידת השלום. עם זאת, לא נזכרה בהסכם המדינה היהודית.{{הערה|שם=רוז 126|[[#רוז|רוז]], פרק ט, עמ' 126–127.}}

ההסכם הבטיח הכרה [[מדינות ערב|ערבית]] בציונות, אולםאך מעולם לא באהגיע לכדי מימוש, כאשראחרי פייסלשפייסל סולק מהשלטון ב[[סוריה]], והפך ל[[מלך]] [[עיראק]].