פסיכופתיה – הבדלי גרסאות

 

במשימות Go/No-Go המטרה היא פשוטה: על המסך מוקרנת סדרת אותיות וכשהמטרה, האות X, הופיעה, התבקשו ללחוץ על כפתור. כאשר האות K הוצגה על המסך, התבקשו המשתתפים להימנע מלחיצה על הכפתור. מכיוון שהמטרה הופיעה בתדירות של 86%, נוצרת נטייה לתגובה מוקדמת ולכן הלחיצה על הכפתור הופכת כמעט אוטומטית. זהו אחד ממבחני העכבות הבסיסיים ביותר אך פסיכופתים שהשתתפו במחקר ביצעו טעויות רבות מקבוצת הבקרה. סריקת ה-fMRI הראתה כי אסירים שבמוחם נמצאה פעילות עיצבית נמוכה באזור זה היו מועדים פי שניים לפשיעה חוזרת בהשוואה לאסירים שמוחם נצפתה פעילות עיצבית גבוהה באזור זה. בתקופת המעקב בין 2007 לשנת 2010 הורשעו מחדש כ-53% מהפסיכופתים שהשתתפו במחקר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/236087753_Neuroprediction_of_future_rearrest|כותרת=(PDF) Neuroprediction of future rearrest|אתר=ResearchGate|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-03-22}}}} גוף מחקר גדול מראה כי פסיכופתים משקרים באופן כרוני ומראים מעט מאוד חרטה או חרדה. במחקר נוסף שבחן פעילות עיצבית נמוכה באזור זה נמצא כי עבריינים עם פסיכופתיה ופעילות עיצבית נמוכה באזור זה נוטים לקבל החלטות לא הגונות במהירות גבוהה יותר פי שניים בהשוואה לעבריינים רגילים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kent A. Kiehl, Joshua D. Greene, Nobuhito Abe|שם=Reduced engagement of the anterior cingulate cortex in the dishonest decision-making of incarcerated psychopaths|כתב עת=Social Cognitive and Affective Neuroscience|כרך=13|עמ=797–807|שנת הוצאה=2018-09-05|doi=10.1093/scan/nsy050|קישור=https://academic.oup.com/scan/article/13/8/797/5048611}}}}

 

== שכיחות ==