מסילת הרכבת יפו–ירושלים – הבדלי גרסאות

מיד עם פתיחת הקו המחודש התברר שמשך הנסיעה לא התקצר כלל ועדיין אורך כשעה וארבעים דקות (כחצי שעה יותר מהצפוי, כמעט כפליים מהנסיעה בכביש ופי שלושה מהצפי של [[קו הרכבת המהיר לירושלים|הקו החדש]]). על חגיגות הפתיחה של הקו העיבו גם חריגות התקציב בפרויקט, שהסתכם בכ-540 מיליון ש"ח במקום כ-330 מיליון ש"ח{{הערה|{{Cite news|url=https://www.haaretz.co.il/1.1559038|title=מנכ"ל הרכבת: הקו הנוכחי מת"א לירושלים - כישלון|date=2007|newspaper=הארץ|language=he|access-date=2017-10-17}}}}, וגם העובדה שכל ההשקעה יועדה לפרויקט שממילא עתיד להיות מוחלף. התברר גם שהקרונות והקטרים הנוסעים בקו ניזוקים מהעיקולים של תוואי המסילה. עשרות שלדות של רכבות נשחקו ותיקונן נאמד בעשרות מיליוני שקלים. שוב הוגבלה המהירות במקטעים מסוימים במסילה ל-25 קמ"ש ונאסר השימוש במערכי [[בומברדיה דאבל דק קוץ']], [[אלסטום|קרונות מו-דו החד קומתיים של אלסטום]], [[סימנס ויאג'ו לייט]] או מערך נגרר אחר בעקבות הנזק שגרמו העיקולים החדים במסילה לציוד. בקו פועלות כיום אך ורק רכבות [[IC3]] תוצרת [[בומברדיה|ABB Scandia]] בעקבות יתרונם במסילות משופעות בהשוואה לקטרים והמרחק הקטן בין [[חוגון|חוגוני]] המערך בהשוואה לקרונות נגררים, דבר המפחית משמעותית את שחיקת הקרונות בעיקולים החדים. בשל כך רבו המקרים של אי עמידה בלוחות הזמנים של הרכבות מ[[ירושלים]] ל[[בית שמש]]. הכדאיות של הנסיעה בקו הייתה נמוכה מהצפוי, ורק בחגים נעשה בו שימוש המוני.

 

 

ב-[[15 במרץ]] [[2008]] חודש שירות הרכבות הישירות בין [[ירושלים]] ל[[תל אביב]], אם כי באופן שיתאם את כמות הנוסעים הנמוכה-יחסית (שעות פעילות מצומצמות, תדירות רכבות נמוכה).