הוצאת אש ביום טוב – הבדלי גרסאות

לכן לדעתם מותר להדליק גפרורים ביום טוב, ובתנאי שלא יכבה את הגפרור בידיים, אלא יניחנו שייכבה מאליו.<ref>שו"ת [[רפאל אהרן בן שמעון|ומצור דבש]] או"ח י', [[שלום משאש|שמ"ש ומגן]] ח"ג סימן נ"ז אות י"ב.</ref> סברת המתירים התפשטה בעבר ב[[יהדות ארצות האסלאם|ארצות הספרדים ועדות המזרח]],<ref>בארצות [[צפון אפריקה]], כך כתבו: [[רפאל אהרן בן שמעון|הרב רפאל אהרן בן שמעון]], [[יוסף משאש|הרב יוסף משאש]], [[משה מלכה|הרב משה מלכה]], [[דוד הכהן סקלי|הרב דוד הכהן סקאלי]], [[הרב מסעוד הכהן]], [[שמעון דיין|הרב שמעון דיין]], הרב [[יצחק אבן דנאן]], [[שלמה הכהן אצבאן|רבי שלמה הכהן מדבדו]], [[הרב משה עטיה]]. וכן נהגו למעשה יהודי [[עיראק]] ובראשם [[שאול פתיה|הרב שאול]] והרב [[יהודה פתיה]] (ע"פ עדות [[עזרא בצרי|הרב עזרא בצרי]]), וכן העידו שכך היה המנהג ב[[חלב (עיר)|חלב]]. וכן משמע מ[[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|הרב עוזיאל]] שהסכים עם הרב רפאל אהרן בן שמעון (שו"ת משפטי עזיאל ח"א או"ח י"ט).</ref> ובמקצת [[יהדות אשכנז|ארצות אשכנז]]<ref>כך מעיד על המנהג בשו"ת [[יוסף שאול נתנזון|שואל ומשיב]] מהדו"ת סי' ס"ב.</ref> מלבד ב[[ארץ ישראל (יהדות)|ארץ ישראל]] ששם התעוררה מחלוקת בדבר ההיתר.<ref>עיינו שו"ת [[יביע אומר]] ח"ב או"ח סימן כ"וז.</ref>

* בגפרור עצמו ישנו רק חומר בעירה אך לא אש ממשית.<ref>[[יביע אומר]] חלק ב' או"ח סימן כ"וז. אולם המתירים סוברים שאין לדקדק אם יש אש ממשית או לא, והעיקר שהא זמינה בפועל, וזה כבר לא נקרא מוליד, משום שמוליד תלוי בטרחה, וכיוון שאין בו טרחה, אין בו מוליד.</ref>

סברת האוסרים פשטה בעבר במרבית [[יהדות אשכנז|ארצות אשכנז]].<ref>עיינו בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן כ"וז.</ref>