ספר הבהיר – הבדלי גרסאות

בין הרעיונות שבספר ישנם קטעים קשים להבנה, דבר שהביא את [[גרשם שלום]] לטעון{{דרוש מקור}} שהספר עבר גלגולים ועריכות רבות בעל פה ובכתב לאורך מאות שנים. [[יוסף דן]], לעומתו, טען כי מדובר בדרך כלל בסתירות מכוונות של מחבר הספר, שרצה להביע בכך את רעיונותיו. [[ישראל וינשטוק]] הוכיח כי בספר נוצרו במהלך השנים 'תחיבות' של קטעים באמצע קטעים אחרים, וכי הספר קדום מאד. בדומה לכך, חלק מן המשלים מעורפלים ואף מקשים את הבנת הנאמר, ואם נכתבו כך במתכוון, יש בכך עדות למגמתו המיסטית של המחבר.

יש מאתייםכמאתיים פסקאות כמו אפוריזם{{הבהרה}}., כל פסקה משתמשת בהפניות מהתורה כדי להרחיב את המצגת. כמו בכל הטקסטים הקבליים, המשמעויות הן סמלית ביותר והן כפופות לאפשרויות רבות לפרשנות. אנלוגיה משותפת משמשת לאורך כל הספר. מלך, משרתיו, בתו וגניו משמשים כולם כדי להסביר משמעות, תחילה של התורה ואחר כך בכלל, של הנושא המרכזי של הטקסט. הסעיפים מתייחסים זה לזה במקטעים ומופרדים לחמישה קטעים. מקטעים אלה מקובצים יחד אך הם פחות או יותר בתוך הנושאים הבסיסיים שניתן על ידי הכותרת שלהם{{הבהרה}}.

חוקרי הקבלה הראשונים, [[צבי גרץ]] ו[[משה לנדואר]], ראו בספר חיבור מאוחר שלא כדעת המסורת. הם סברו כי זמן חיבורו הוא המאה ה-13, והוא נוצר בספרד על ידי אותם מקובלים המזכירים אותו לראשונה. בין השאר, הספר יוחס לרבי [[יצחק סגי נהור]] ולרבי [[עזריאל מגירונה]]. בהמשך התברר כי שורשי הספר קדומים יותר, אך לפי כמה חוקרים כיום, אכן רבי יצחק או תלמידיו ערכו את הספר עריכה סופית, או הפיצו אותו ברבים.

הראשון שחקר את הספר בצורה יסודית הוא [[גרשם שלום]], שהתמקד בו בראשית דרכו (בעבודת הדוקטורט שלו). לדעתו, משוקעים בספר שרידים ממדרש קדום שנקרא '''רזא רבה''', ויסודו בקטעים שונים שנתחברו במאות 10–12, וצורפו יחדיו לחיבור אחד בפרובאנס, במחצית השנייה של המאה ה-12. שלום מצא בספר השפעות בולטות של ה[[גנוזיס]], ולדבריו רעיונות, מושגים, השקפות ואף לשונות רבים בספר מהווים המשך לגנוסיס העתיקה. אחריו עסק בו הרב [[ישראל וינשטוק]] שסיכם את הדעות הרבות לגבי זמנו של ההספר, ולבסוף הסיק שמדובר בחיבור קדום מאד.{{הערה|1=ישראל וינשטוק, "מסביב לספר הבהיר" '''במעגלי הנגלה והנסתר''', ירושלים תשכ"ט}}

על ראשית הופעתו של ספר הבהיר ניתן ללמוד מתיאורו של ר' יצחק בן ר' יעקב, המספר כי הספר הגיע מרחוק אל חסידי אשכנז ומהם למקובלי פרובאנס. הוא מעיר כי "אפס קצהו ראו וכלו לא ראו, כי לא הגיע לידם מלואו ושלימותו", ומכך ניתן להבין כי כבר במאה ה-12 לא היההיו עדייןבספר הספרבעיות מגובשהגהה כיחידהועריכה מוגדרתרבות. גם צורת הספר שלפנינו מרמזת על כך, בשל ההפסקות והבלבולים הרבים שבו, שהביאו את שלום לומר כי עריכתו של ספר הבהיר היא "מן הגרועות שבכל ספרותנו".

ספר הבהיר נדפס לראשונה באמשטרדם בשנת תי"א–1651. מאז ועד היום נדפסו מהדורות רבות{{הערה|1=סדר המהדורות הוא כדלקמן:1651 (אמשטרדם); 1706 (ברלין); 1784 (סקלאב); 1784 (קוֹרֶיץ); 1830 (לבוב); 1849 (ללא ציון מקום הדפוס); 1865 (לבוב); 1883 (וילנא); 1913 (וילנא); 1951 (ירושלים, מהדורת הרב ראובן מרגליות); ו- 1994 (לוס אנג'לס, מהדורת פרופ' דניאל אברמס).}}, רובן ככולן התבססו על כתבי יד לא מדויקים. מבין הדפוסים המסורתיים, המדויקת ביותר היא מהדורת ווילנא תרמ"ג (1883), בה מובאים שינויי גרסאות. בשנת 1923 פרסם [[גרשם שלום]] תרגום גרמני לספר הבהיר שהתבסס על מהדורה עברית מדויקת שהכין על פי כתבי יד. את המהדורה העברית לא פרסם שלום מעולם, אף שהמשיך לעבוד עליה ולהגיהה מכתבי יד שונים. בשנת 1969 פרסם ישראל וינשטוק הצעה לפיענוח בעיות העריכה ששלום העלה, גם הוא לא זכה להוציא מהדורה עברית מוגהת לספר.