אידו של מארס – הבדלי גרסאות

'''אידו של מארס''' ([[לטינית]]: Idus Martiis) הוא מטבע לשון המציין זמן המועד לפורענות. ב[[לוח השנה הרומי]] ציינו שתי מילים אלו את היום ה-ה־[[15 במרץ|15 בחודש הרומי מרץמארס]], אשר בו נרצח [[יוליוס קיסר]] (בשנת [[44 לפנה"ס]]). יום זה היה ברומא העתיקה יום חגו של האל [[מארס (מיתולוגיה)|מארס]] ובו נערך [[מצעד צבאי]] לכבודו.

על פי [[פלוטרכוס]] הוזהר [[יוליוס קיסר]] בידי חוזה עתידות מיום זה לפני הרצחוהירצחו:{{ציטוט|תוכן="רבים המספרים שרואה אחד יעץ לו לקיסר להיזהר מפני סכנה הצפויה לו באידו של מארס. הגיע היום, ובדרכו לישיבת הסינאט בירך קיסר את הרואה בדברי לגלוג: "'הנה בא אידו של מארס"' אולם הרואה ענה לו חרש: "'אכן, בא – אך טרם חלף.'"|מקור= '''חיי גדולי רומי''', תרגום: [[ישראל אחידוב]]|אנגלית=}}

הביטוי נפוץ בשל השימוש שעשה בו [[ויליאם שייקספיר]] במחזהו - '''"[[יוליוס קיסר (מחזה)|יוליוס קיסר]]"''', שנכתב בשנת [[1599]]. במחזה, אומר חוזה בכוכבים את הביטוי "הזהרהיזהר מאידו של מארס" (beware the ides of march) על מנתכדי להזהיר אותו מפני מועד הרצחוהירצחו.

רומן בשםהרומן "[[אידי מארס (רומן)|אידי מארס]]" נכתב בידי הסופר [[ת'ורנטון ויילדר]], והוא עוסק בדמויות ואירועים שהובילו לרציחתו של יוליוס קיסר. בספרה של [[ג'ין ובסטר]], "[[אבא ארך רגליים (ספר)|אבא ארך רגליים]]," נעשה שימוש בביטוי זה (בתרגום העברי "אידיו של מרס") כדי לציין את התאריך הגורלי של הבחינה ב[[לטינית]].

* ה'''אידוס''' (Idus), היום ה-13ה־13 (של רוב החודשים) או ה-15ה־15 (של החודשים מרץמארס, מאי, יולי ואוקטובר).

* יום שלפני אחד הימים בעלי השם נקרא על שם היום שאחריו. למשל, ה-31 במרץבמארס הוא "היום הקודם לקלנדת אפריל" ("PRIDIE KAL APR").

* שאר הימים נקראו לפי ספירה אל היום בעל השם הבא (כלומר, ספירה לאחור), בספירה '''הכוללת''' את אותו יום בעל השם. למשל, ה-30 במרץבמארס הוא "היום ה-3השלישי לפני הקלנדה של אפריל" ("AD III KAL APR").