הבדלים בין גרסאות בדף "מהרי נא"

נוספו 2 בתים ,  לפני 3 חודשים
מ
קו מפריד בטווח מספרים
מ (קידוד קישורים)
מ (קו מפריד בטווח מספרים)
השיר מייצג את סיפורו האישי של יוצרו אהוד בנאי, שהתפרנס מעבודות מזדמנות בסביבות גיל 30{{הערה|יאיר רוה, [https://m.ynet.co.il/Articles/3643008 מתפתל], באתר ynet{{כ}}, 24 בדצמבר 2008}}, וזכה להכרה והצלחה כמוזיקאי רק בגיל מאוחר יותר. בפרט נוגע השיר בתחושת ההחמצה שחש אהוד, לאחר שהשיב ריקם את פניה של אמו מרים בנאי בלילה האחרון לחייה{{הערה|שם=קוסובר2020|{{כאן||שיר אחד|17804||Podcast}}}}. אהוד האבל פגש את אשתו לעתיד יום אחרי שקם מן ה[[שבעה]] על אמו, וחש כי אמו המנוחה היא שהרעישה [[אבי"ע|עולמות]] עבורו, על מנת שיזכה למצוא את הזיווג שלו{{הערה|שם=קוסובר2020}}.
 
בשנת 1982 הוציא בנאי [[סינגל|תקליט שדרים]] ראשון על חשבונו, שנחל כישלון ברדיו. הוא החליט לשלוח ידו בכתיבת ספר ובמהלך הכתיבה נהג להאזין לתקליטים{{הערה|שם=קוסובר2020}}. באחד מימי הכתיבה התנגן ברקע התקליט "פרצופי בטון" (Τσιμεντένια πρόσωπα) של [[גיורגוס קטסרוס]] {{אנ|Giorgos Katsaros}} (Γιώργος Κατσαρός), [[דימיטריס מיטרופאנוס]] ו[[רנה פאנטה]] (Ρένα Πάντα), אותו רכש ב[[אתונה]] במעותיו האחרונות, בתום מסעו באי [[כרתים]]{{הערה|שם=בטון1975|{{יוטיוב|CzweKeeu-go|שם=Γιώργος Κατσαρός - Τσιμεντένια πρόσωπα - 1975 - Δημήτρης Μητροπάνος- Ρένα Πάντα - Όλος ο δίσκος|אורך=34:25|זמן=373}}}}{{הערה|אהוד בנאי, גליל בלב ים, בתוך '''זה המקום''', 2012, [[כתר ספרים]], עמודים 133-184133–184,
{{ISBN|9789650720643}}}} בעודו מאזין לשיר 'קח אותי' (Πάρε με) של פאנטה, כתב בנאי בשולי הדף שתי שורות הפונות אל אמו, היושבות על הלחן של השורות הפותחות את שירה של פאנטה: {{ציטוטון|מהרי נא והניחי על לבי תחבושת בטרם תשכיביני לישון. וספרי לי על הילד שהייתי, איך שמחתי על הגשם הראשון|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}{{הערה|שם=בטון1975}}{{הערה|שם=פאנטה1975|[https://www.greekstixoi.gr/stixoi/πάρε-με-πάρε-με-1975/ מילות השיר 'קח אותי' (Πάρε με) של רנה פאנטה] (Ρένα Πάντα).}}{{הערה|שם=בנאי1994|{{שירונט שיר|2073|57|מהרי נא}}}}. בשנת [[1994]], במסגרת איסוף חומרים לאלבומו הבא, עיין בנאי במחברת עם הטיוטה הגנוזה של הספר שמעולם לא השלים, נתקל בשורות האמורות, והוסיף להן את הבתים והלחן לשירו "מהרי נא"{{הערה|שם=קוסובר2020}}.
תריסר השנים שחלפו בין כתיבת השורות שהפכו לפזמון לבין שאר השיר שינו את נקודת מבטו של בנאי - מתחושת יתמות טרייה של מובטל בן 29 למבט מפויס יותר של בעל משפחה ומוזיקאי מצליח. התחושות הקשות שליוו את אהוד הצעיר סביב פטירת אמו מצאו מזור בשנת 1984, משקראו לבתם הבכורה על שם אמו המנוחה: {{ציטוטון|ברגע שאני קורא בשמך לבתי, פתאום יש איזו מין תחושה של פיוס איתה. כאילו הלילה הזה פתאום, הקושי הזה נהפך למשהו אחר.|{{הערה|שם=קוסובר2020}}}}. תמורה זו מתבטאת בשיר בשורות {{ציטוטון|את חזרת אל ביתי, כן עכשיו את איתי, / אני קורא בשמך לבתי}}.