איוניה – הבדלי גרסאות

איוניה גבלה ב[[איוליס]] (Aeolis) מצפון, ב[[לידיה]] ממזרח וב[[קאריה]] מדרום, ולפי המסורת היוונית נוסדה על ידי מהגרים [[איונים]] שהגיעו מתחום מושבם ב[[אטיקה]] שב[[יוון]], ואשר העניקו לה את שמה. לפי מסורת זו התיישבו האיונים באיוניה 140 שנה לאחר [[מלחמת טרויה]], היינו בסביבות שנת 1040 לפנה"ס. סביר שלא רק איונים אלא גם שבטים [[הלנים]] אחרים התיישבו באיוניה, והעיר סמירנה (איזמיר) עצמה הייתה במקור יישוב [[איולים|איולי]]. ברי בכל אופן שהשבטים ההלנים התערבבו אלה באלה ובאוכלוסייה ההודו-אירופית המקומית.

 

כשכנותיה סבלה גם איוניה מפלישת ה[[קימרים]] לאסיה הקטנה בתחילת המאה ה-7 לפנה"ס. המלך [[גיגס]] מלידיה (מלך עד 657 או 652 לפנה"ס), המזוהה לעיתים עם [[מלחמת גוג ומגוג|גוג]] המקראי, פלש לערי איוניה וכבש את שטחן של סמירנה ומילטוס. עם זאת רק בתקופת [[קרויסוס]], מלך לידיה בין השנים 560 עד 545 לפנה"ס, השלימה האחרונה את השתלטותה על ערי איוניה. קרויסוס בנה את [[מקדש ארטמיס באפסוס]] שהיה לאחד מ[[שבעת פלאי תבל]] בעולם העתיק. עם תבוסת קרויסוס ל[[כורש]], נכבשה גם איוניה על ידי הפרסים והייתה לחלק מ[[הממלכה האחמנית]]. ערי איוניה נהנו ממידה רבה של [[אוטונומיה]] תחת השלטון הפרסי, אך סבלו מזרועם הקשה של שליטים מקומיים שמונו לתפקידם על ידי הפרסים, מעול המיסים ומחובת השירות הצבאי שנכפה עליהן. בשנת 500 לפנה"ס לערך, [[המרד האיוני|מרדו ערי איוניה]] בפרסים בסיוען של [[היסטוריה של אתונה|אתונה]] ושל [[ארטריה]], והמרד התפשט לאורך כל חופי הים האגאי. עם זאת המרד דוכא תוך מספר שנים והוכרע באופן סופי ב[[קרב לאדה]] בשנת 494 לפנה"ס. מילטוס הושמה במצור וחרבה. הפרסים לא הענישו את הערים המורדות, אלא הרגיעו את התסיסה שגרמה למרד על ידי הדחת שליטיהן הטיראנים וכינון משטר דמוקרטי בחלק מהן.[[קובץ:Carte Carie-he.png|ממוזער|250px|מפת איוניה|טקסט=|ללא]]

[[קובץ:Ac artemisephesus.jpg|ממוזער|250px|עתיקות מקדש ארטמיס באפסוס|טקסט=|ללא]]